רק בישראל - אינטרנט מוגבל

הרומן הזה עם חברות התקשורת הפך ממזמן לטלנובלה,
ואני די בטוח שהיא בספרדית ומדובבת ממש רע לעברית - כי כל פעם שאני מדבר עם נציג, אומרים לי משהו אחר - נדמה שכל נציג הוא ישות נפרדת בתוך גוף שלא ממש מחובר לעצמו.

אחרי שהתייאשתי מחווית הגלישה שלי עם 012 חזרתי לבאנדל עם טריפל סי,
הוט החביבים העבירו אותי חיש מסלול,
וקיבלתי למייל את הסיכום עם קישור לתקנון.

את התקנון הזה ראיתי בערך לפני חודש וחצי - כמה שונה הוא יכול להיות?!

ובכן - תתפלאו לשמוע שחברת HOT, החל מה- 1 לדצמבר 2011, הוסיפו לתקנון שלה סעיף שאומר שכל תעבורת הנתונים (העלאה והורדה) תוגבל ל- 50 גיגה בחודש - הנה תראו בעצמכם:

אינטרנט מוגבל! (מתוך החוזה החדש של הוט)

שפשפתי את עיניי, הרי התעבורה שלי היא פי 4 מזה כל חודש,
מה הטעם בחיבור 12 מגה, צפיה בתכני HD, והורדה מאסיבית של כל שטות אם שמים לך שלט עצור גדול באמצע המסלול - על מה לעזאזל אני משלם אם לא על רוחב הפס?!

לא הספקתי להתאושש מההלם הראשוני וקריאה נוספת גילתה לי שאם אני אעיז לחרוג ממגבלת הנפח, במקרה הטוב ינתקו אותי, ובמקרה הרע אני אצטרך לשלם תוספת כספית, כמה בדיוק? לא ברור כי אף אחד לא טרח לרשום:

אנחנו ניקח לכם עוד כסף - אנחנו לא בטוחים כמה - אז לא רשמנו (מתוך החוזה החדש של הוט)

בואו נניח שתעבורת הנתונים החודשית שלי היא 150 גיגה (היא הרבה יותר) ו- HOT יחליטו שהם גובים 100 שקל על כל גיגה חורג (רק לצורך ההמחשה), אז יצא שאני אהיה חייב להם בסוף החודש 10000 ש"ח ....

והדובדבן שעל הקצפת הוא שהם מדי פעם יחליטו מה הנפח שהם רוצים לתת לנו הלקוחות שלהם (תודה HOT שאתם בכלל נותנים לי רוחב פס - לא הייתם צריכים).

אם אתם שואלים אותי - זה הזוי לחלוטין. מה עושים?!
ובכן, החלטתי לפנות לחברת HOT ולברר בכמה יחייבו אותי אם אני אחרוג מנפח החבילה.

בפניה ראשונה נציגת שירות לקוחות טענה בכלל כי לא קיימת דרישה כזו של HOT, ניסיתי להפנות אותה לתקנון שלהם, אבל היא אמרה שאין דברים כאלו והפנתה אותי לספק האינטרנט לברר מולו (אני טורח לציין שהנציגה הזו לא הייתה נחמדה בכלל וניכר שלא ממש רצתה לעזור רק לנפנף אותי).

 כמובן שפניתי לספק ובטריפל סי נאמר לי כי הם לא מכירים מגבלה שכזו.

בפניה שנייה לשירות לקוחות נאמר לי שבשירות הלקוחות לא מטפלים בנושאי תעבורה והעבירו אותי לתמיכה הטכנית (הזוי), הפעם הגעתי לנציג הרבה יותר נחמד בשם בועז, כאשר נציג זה הבהיר לי כי בשלב זה אין גביה נוספת או ניתוק לקוחות עקב חריגה, וייתכן כי מדובר במנגנון שיופעל בעתיד.

אינטרנט מוגבל - אילוסטרציה
(מבקש סליחה מראש מציבור הנכים)
התמונה מאתר shop.halperin.co.il

תגידו HOT, מה ניסגר איתכם?!
אתם שמים סעיף בחוזה משפטי מחייב, אבל אתם לא יודעים כמה אתם גובים כי המנגנון הזה לא פעיל עדיין,
זה כמו לרשום - יום אחד אולי נרצה לקחת מכם כסף - אבל אנחנו לא בטוחים מתי וכמה....

אחרי זה, כבר שלחתי כמה פקסים, פניתי במיילים, ולהפתעתי חזר אלי נציג משירות לקוחות (לא תמיכה טכנית) שאישר את מה שבועז הנחמד אמר לי - זהו מנגנון שלא עובד עדיין, ושלא ידועים העלויות, אמר שהוא מבין לליבי (וכו' וכו') ושברגע שהמנגנון הזה יופעל (אם בכלל) הוא יעדכן אותי באופן אישי.

נראה לי יותר הגיוני שחייזרים מהחלל החיצון יעדכנו אותי שהם מצאו איזה לויין נטוש בחלל ורוצים להחזיר לי אותו - אבל בינתיים אני נותן לו להנות מהספק.

חברת HOT היקרה,
אני רק רוצה שתדעו שהלקוחות שלכם לא מטומטמים,
התקנון אותו אתם מפרסמים הינו חוזה משפטי מחייב, ולא ייתכן שתשימו סעיף כזה בחוזה מבלי לרשום כמה ואיך תגבו,
ואני כמובן לא רוצה לגלות יום אחד כי חריגה בגלישה עלתה לי מאות שקלים (או יותר).

למי שמעוניין הנה קישור לחוזים המלאים מהאתר של HOT:
חוזה עבור תשתית בלבד
חוזה באנדל (תשתית + ספק)

מיומנו של דייר מתוסכל

יום שבת יצאתי מהמקלחת,

מקור

אבל משום מה הרגשתי שעדיין נופלים לי מים על הראש,
אוף - נזילההההההה!

אז מה אם התחיל שוב פעם גשם? אני גר בקומת קרקע ....
הצינורות ראו קצת מים והתרגשו?!

לפני שהרוח הספיקה ללחוש "רובינזון קרוזו", כבר הייתי לבוש והתדפקתי על דלת שכני,
"שלום שלום, אבל המים שלכם על הראש שלי" ברברתי בעודי מסביר את המצב העגום.

האמת שיש לי שכנים מזה מותק,
אם הם היו יותר מותק מזה היה אפשר לחטוף סוכרת (בלי לפגוע בסוכרתיים שבינינו),
אז הם צילצלו לביטוח והזמינו שרברב, והנ"ל הגיע למחרת.

אני יצאתי באמצע היום מהעבודה, יותר נכון באמצע הביס של ארוחת הצהריים,
אבל מה לא עושים כדי להחזיר את מזג האוויר בתוך הבית לסתו עם רוחות קלות.
חצי שעה הלוך, 3 דקות להראות היכן הנזילה, וחצי שעה חזור.

השמועות אומרות שהשרברב התנחל שם במשך 4 שעות, שבר קירות ומרצפות,
אך הנזילה טרם אותרה.....
הבטחות הושלחו לאוויר על מכשירים מופלאים שיאתרו את הנזילה הסוררת באמצעות הדמיות תרמיות מתקדמות. כל זאת כמובן מחר - שכן מאחורי כל שרברב של הביטוח עומד ועד חזק, והרי לא יעלה על הדעת שנזילה תתוקן תוך יום אחד בלבד.

חזרתי הביתה למצוא את רצפת חדרי מוצפת קמעה,
התקרה במצב מעונן חלקי עם גשם מקומי (וב"זהו זה" לא טעו - מדובר בגשם שנופל על המקום),
ואת עצמי במצב רוח הפכפך לאחר סחיטה של מטליות רצפה ספוגות מים.

הלכתי לדרוש בשלום שכני,
שהשקוני בכוס תה חמים לשיפור מצב הרוח (הם באמת מותק),
ונותרנו לשוח שעות ארוכות.

שוב בבית, במוחי הבריק הרעיון הגאוני לשים קערות מתחת לדליפות (מה שבטוח מחר צריך ללכת לקנות כמה גיגיות),
העתקתי את חדר השינה לסלון,
וניתקפתי נדודי שינה בעודי חרד על קונספט "שינה על הספה", רעש טיפטופי מים מאיימים לתוך הדלי,
ומחשבות זוועה על הצפה בתוך הבית.

מקור

אנשים טובים באמצע הדרך

חורף, קר,

כל מה שרציתי היה לחמם את הסלון עם המזגן,

אבל קשה לו,

מזגן פצפון אל מול הסלון ענק,

ובמקרה הזה סיפור דוד וגולית לא ממש עובד (לכו תתנו למזגן קלע ...)

אז מה עושים? כשרוצים לחמם - סוגרים את הדלתות!

אך שוד ושבר - דלת המטבח עקשנית, והמנעול שלה עוד יותר.

החמשיר הבא די מסכם את הצריות שהיו לי איתו:

מעשה במנעול די ישן,

שתקע את הדלת כל הזמן,

פורק הוא חיש מהר,

וניסיתי למצוא מנעול אחר,

אך הפסיקו ליצרו ממזמן :-(

ככה זה כשהדירה בת 50 ומתפרקת - בעעעע

אחרי ביקורים בטמבוריות,

ושליחת מיילים ליצרני ומשווקי מנעולים, דרך האתרים שלהם באינטרנט,

קיבלתי מייל מפתיע מאיש מכירות בחברת ALBA שביקש שאחזור אליו.

צילצלתי - ובקו השני ענה לי איש נחמד עד מאוד, שהסביר לי שאת המנעול שלי לא מייצרים כבר 12 שנה ...

אבל! הוא הלך לחפש ונראה לו שמצא בתצוגה שלהם את המנעול שאני צריך,

ולגבי העלות - הוא הסביר שכל ישראל ערבים זה לזה ושרק אבוא לקחת.

תקשיבו - באיש מכירות כזה מעולם לא נפגשתי,

הגעתי היום למשרדים שלהם - ולמרבה הצער המנעול לא התאים - אבל כל הכבוד על המאמץ והיוזמה.

בין כן השטויות שהולכים במדינה שלנו - טוב לדעת שיש כמה אנשים טובים באמצע הדרך....

תודה רבה ליאור!

אה - ואני עדיין צריך מנעול לדלת - בעעעע

המנעול הסורר

אחרון ולא פחות חביב

פסטיבל הפסנתר עד כה לא אכזב,
כשרק שמעתי שהוא הולך להתקיים, נכנסתי לאתר בהצדעה (סוף סוף משתלם לעשות מילואים) וגיליתי שהם מוכרים כרטיסים למופע המסכם (אביב גפן מארח את אביתר בנאי) בכמעט חצי מחיר, לא התאפקתי וקניתי 2.
מסתבר שהמופע הזה היה בנוסף למופע המקורי, לאחר שהיה ביקוש מטורף וכל הכרטיסים אזלו.

יום שלישי בערב, אספתי את ר' מביתה, ונסענו לכיוון סוזן דלל (בו התקיים מופע אחר של הפסטיבל שבוע שעבר), רק לרקע כללי - בתוך סוזן דלל ישנם המון אולמות ולכל אולם ישנו שם אחר, כך שהנחתי כי גם המופע הזה במתחם בנווה צדק - הנחה שהתבררה כמוטעת!

מתוך אתר Amazon

"הגענו בזמן", צהלתי בזמן שהחננו את הרכב. המתחם של סוזן דלל היה שומם, איפה כולם? תהיתי לעצמי, כל האוהלים שהקימו שבוע שעבר כבר נעלמו. טוב נו - בטח סוף הפסטיבל, קיוויתי, והתקדמנו לעבר הקופה בה היו אמורים הכרטיסים להיות.

בתוך הקופה ישב לו בחור אופנתי למדי, ומשועמם עוד יותר ותהה מה אנחנו רוצים מהחיים שלו. "המופע של אביב גפן" אמרתי, הוא הסתכל לכיווני במבט משועשע וענה "זה בתיאטרון נגה גשר, אתם בעיר הלא נכונה, צאו לכביש הראשי, ושמאלה עד הסוף" ואז הוא חזר לטפח את ציפורניו בזמן שאני מגרד בראשי ואומר לעצמי D'oh! (במבטא קלאסי של הומר סימפסון).

התחלנו ללכת ... איפה זה לעזעזל?!
טלפון אחד, וגילינו שזה ממוקם בשדרות ירושלים 7 ביפו, מבט ב WAZE של ר' העיד שאין פקקים באיזור ושזה לא רחוק ממתחם התחנה.
התעלמנו (או לפחות ניסינו) מהקור שהקפיא לנו את העצמות, ומספר דקות אח"כ מצאנו עצמינו בתיאטרון, כרטיסים בקופה, סדרן בכניסה, והופ הסדרנית פינתה 2 חצופים שהשתלטו לנו על המקומות.

בפנים היה מופע חימום של ילדונת צעירה, גילינו שמדובר ברומי חנוך, בת 16 (שיעול פרוטקציה שיעול), אשר פיזמה בלעז ביחד עם חברה שליוותה אותה על גיטרה (לא רע - אבל הייתי מתאמן עוד קצת), מספר שירים אח"כ והן פינו את מקומם לאביב גפן.

אביב הוביל את המופע בשלל שירים על הפסנתר וגיטרה (שירים ידועים יותר וידועים פחות, עם מוטיב חוזר של שיברון לב, יחסים ואהבה - טוב נו, אביב גפן - למה ציפיתי), מלווה בערן מיטלמן המוכשר על קלידים, כאשר כל המופע היה גילוי אישי על הזמר, מהילדות, ההורים, אנשים שעזרו לו בדרך, חבר טוב שנהרג, ואהבתו לבנו.

מצליחים לזהות מי זה מי?

בתור אחד שמעולם לא היה במופע של הזמר גיליתי צד אחר נוגע שלו, בניגוד מוחלט לאיך שהוא מיוחצן.
לגבי השירה - ובכן לאביב יש קול מיוחד שמשום מה עובד הכי טוב עם השירים שלו, ופחות עם שירים של זמרים אחרים, ועדיין הייתי מרותק לבמה והזמן עבר במהירות.

לקראת הסוף אביתר בנאי עלה על הבמה לקול תרועות רמות של הקהל (שהותיר מעט ספק אם המעריצים הגיעו בשביל אביב או אביתר), חמוש בזקן וקול מדהים, יחד הם הריצו שירים של שניהם (אור הירח, סוף העולם, תחרות כלבים ועוד), התחבקו על הבמה כאילו היו חברים ותיקים ונתנו הדרן מרשים (YNET פרסמו 2 ביצועים שלהם ביחד).

גם הפעם פסטיבל הפסנתר לא מאכזב, אני בטוח אהיה בפסטיבל הבא,
גם אם אין שם אומנים שאתם אוהבים במיוחד - לכו - אולי עוד תופתעו.

The Perfectly Marvelous Cabaret

יום שבת, לילה, קור חתולות בחוץ,
אני ונ' נעים לעבר מועדון Sublime, אל מה שצפוי להיות מופע קברט.

דבר ראשון שעלה בראשי כאשר נ' הציע ללכת לפני חודש היה - בחורות בלבוש מינימאלי רוקדות על הבמה - כמה גרוע זה כבר יכול להיות?!
באופן מפתיע הגענו בזמן - באופן פחות מפתיע נתנו לנו לחכות בחוץ במשך חצי שעה לפני שבכלל חילקו כרטיסים. התחבאנו מהרוח בזמן שאנשים נוספים הגיעו - והופתעתי לפגוש חברים מתקופת ב"ש העליזה (העז, הרשע וגברת g)

לבוש רטרו בקברט
מתוך אתר הפייסבוק של
The Perfectly Marvelous Cabaret

אני הגעתי לבוש בסריג חגיגי ונ' הגיעה בשמלה חיננית עם וקישוט שיער מגניב,
אבל ברגע שהתחילו לזרום למקום אנשים הגעתי למסקנה שאני UnderDressed בטירוף.
מסתבר שיש להם שם איזה קטע שכולם לבושים בסגנון של שנות העשרים של המאה הקודמת, הנשים בשמלות חשופות, שפתון בד"כ בצבע אדום בוהק, נעלי עקב וקישוט שיער שכזה, הגברים בחליפות, וסטים, עניבות וכובע רטרו - מסוג הדברים שגורם לך לחשוב - למה לעזעזל לא ידעתי על זה קודם?!
החבאתי את עצמי בתוך המעיל - עד שנכנסנו והחום הכניע אותי.

התמקמנו בנוחות בשולחן שהוקצע לנו מראש, עוד חצי שעה של המתנה, דיבורים, אוכל, ריכול על האנשים והתלבושות - והמופע החל.

המופע כולו הונחה ע"י טל אנגל, בחור מוכשר שידע להפעיל את הקהל ולהשחיל בדיחה פה ושם (לבחור שלא ידע מה זה Internet meme מצ"ב קישור), בליווי שני אומנים מוכשרים לא פחות - פרנקי סימון על הקלידים ויוני אלקן על התופים (שמסתבר הכירו כמעט את כל הנוכחים באולם).

בנות הקברט מאחורי הקלעים
מתוך אתר הפייסבוק של
The Perfectly Marvelous Cabaret

אני לא ארחיב יתר על המידה על המופע (לכו לראות!!), אבל כמובן שצריך לתת את הקרדיט:
אור משיח ונגה מורג המהממת נתנו מופע מעולה בקטעי שירה וריקוד, נועה ברנקין החזירה לחיים את ריקודי הסטפס, אסטר רדה הרעידה את האולם עם הטונים הגבוהים, וג'סיקה אוזן חיפשה ריגושים ממתנדבים תמימים.
כמובן שאסור לשכוח את בנות הקברט החביבות וכל מי שעמל וטרח מאחורי הקלעים.

היה מופע ממש כיפי - ומסתבר שישנם אנשים שמגיעים לשם באופן תדיר (כפי שתוכל להעיד הקטנטונת שישבה שולחן לידי וידעה כמעט את כל הטקסט בע"פ), אני נשארתי עם חיוך מרוח על הפנים וידיים דואבות מרב מחיאות.

מומלץ בחום!

חברות התקשורת מכות שנית

בהמשך לרומן שלי עם חברות התקשורת,
עשיתי קו טלפון של 012 - רק 10 שקלים בחודש, והייתי די מבסוט מהבאנדל שלי עם הוט וחברת טריפל סי.
הטלפון עובד יופי כאשר האינטרנט עובד.

אבל היה לי שירות אינטרנט של 012 שהקפאתי עוד מהתקופה שלי עם בזק.
כשבאתי לבטל אותו - לא הבנתי עד כמה חברות התקשורת מעוניינות לשמר אותי (שלא כמו בזק - המאוד לא נחמדים - באדיבות חוק לשון הרע),
לאחר שיחה בת שעה וחצי עם קשרי לקוחות של החברה הם הציעו לתת לי שירות אינטרנט של 12 מגה בעלות של 32.90 לחודש יחד עם 3 חודשי חינם + 60 דקות שיחה לחו"ל כל חודש בחינם למשך שנה.

התמונה מתוך כתבה באתר commun

בסוף נשברתי, ביחד עם הנציגה של 012 פירקתי את הבאנדל שלי,
הוט נתנו לי רק את התשתית ב- 69 ש"ח, ויחד עם 012 יוצא לי בממוצע 93 ש"ח בחודש למשך שנה (הוט אמרו לי לבטל את הספק מול טריפל סי - עשיתי את זה - אבל טריפל סי לא הבינו מה אני רוצה מהם - כי שילמתי בבאנדל רק להוט - בכל מקרה שלחו לי מייל שאני נותק).

לצערי 012 טובים בלהבטיח אך קשים בלקיים - כי באותו יום שהתנתקתי מהבאנדל (כשהנציגה איתי על הקו) - שכחו לעדכן לי את החבילה של ה- 12 מגה ב- 012, וכך נותרתי ערב שלם בלי אינטרנט או טלפון.
ב- 19:45 המוקד שלהם קרס וב- 21:00 שירות הלקוחות כבר לא עבד ונותרתי עם הנציג הטכני שאומנם רצה לעזור לי ולעשות משהו זמני - אבל כבר לא היה לי כוח וניתקתי לו מרוב עצבים.

חזרתי ל- 012 למחרת, הנציגה התנצלה המון וסגרה לי את הדיל - ואמרה שאני לא צריך לעשות שום דבר ושהכל יוגדר אוטומטית (לא אוטומטית ולא נעליים).

השירות הטכני של 012 לא משהו וכל פעם שעושים שינוי בצורת החיבור שם משתמש וכו' - הם חייבים לעדכן את זה בשרת שלהם - כי המודם של הטלפון מסתנכרן מול השרת פעם ביום ואם הנתונים בשרת שגויים - אז החיבור שלכם יתנתק. כך קרה שעברו איתי על הגדרת האינטרנט ויום אחרי זה כאשר המודם טלפון הסתנכרן - אז הכל עבר לנתונים הקודמים.

בהתחלה המהירות שלי דרך 012 הגיע רק ל- 10 מגה (בבדיקת מהירות באתר 012), ואחרי שהתמיכה הטכנית עשו הכל (ועוד האשימו את המחשב שלי שיש לו רוגלות למיניהם שמאיטות אותי), העבירו אותי לחיבור בלי חייגן שלפחות עכשיו מראה כי אני אמור לקבל את מלוא רוחב הפס.

אם לא די בכל זה - כדי להשתמש בתוכנות שיתוף למיניהם - יש צורך לפתוח פורטים במודם טלפון - ועושים את זה רק דרך התמיכה הטכנית.
לצערי נוכחתי לדעת שההורדות ב Utorrent הם רק חצי מהמהירות שהיה לי בטריפל סי, וזה שוב אחרי מספר פניות לשירות הטכני שאמרו לי שהם עשו את כל מה שצריך לעשות (לא שאני סומך עליהם).

אני רודף אחרי שירות הלקוחות שלהם שיתנו לי את כל הסיכום בכתב,
בהתחלה "טעו" בעלות השיחות לדקה, וסידרו לי את זה, אח"כ שלחו לי את ההסכם אבל בלי החודשי חינם, או בלי ציון על כך שההתקנה היא חינם, אמרו שהאסמכתא זה כל מה שאני צריך, ורק כשביקשתי להתנתק אמרו שישלחו לי את הפרטים בכתב.
בקטע של החשבוניות - HOT הכי בסדר בינתיים - כל סיכום בע"פ מגובה מספר דקות אח"כ במסמך כתוב במייל.

מכל ההתעסקות עם 012 מה שבטוח זה שאין לי חיוך על הפנים.
האמת שדי נמאס לי להתעסק בכל הקטע הזה עם החיבור, מצד שני אני מבואס שמהירות ההורדות בתוכנות השיתוף היא יחסית איטית.

אולי נחזור לטריפל סי?

מקווה שהמשך לא יבוא לסאגה הזו - מה אתם אומרים?

סוזן דלל - לא שם של בחורה

אני מניח שאם ממש נתאמץ יהיה אפשר למצוא מישהי שזהו שמה,
אך כנראה (שלא כמוני), אתם מכירים את מרכז האומנויות הממוקם בלב נווה צדק.
שנה שעברה פסטיבל הפסנתר קיבל ביקורות כל כך טובות שהשנה הייתי חייב לשמוע בעצמי על מה המהומה (ועם הנחה של לאומי קארד - בכלל זו הייתה הזדמנות להפטר מהכוכבים המיותרים שגם ככה עומדים לפוג).

אתמול היינו שם במופע של בן ארצי,
אומנם לא אחד הזמרים האהובים עלי אבל הופתעתי לטובה ממופע מושקע ומוכן היטב.

אחרי איחור אופנתי להחריד (כמעט שעה) נוכחנו לדעת שהגענו בדיוק בזמן לתחילת המופע,
מפתיע לא פחות זה ששורה וכיסא לפננינו ישב האב הגאה שלמה - שחוץ מזה שהתרגשנו קצת שיש לפנינו סלב - השתדלנו לא להציק.

בן ארצי - באדיבות הסלולרי המעפן שלי

המופע כולו כלל שירים מתורגמים מלועזית (החל מג'וליה של ג'ון לנון, המשיך רוקט מאן של אלטון ג'ון, והסתיים עם קצת שירים קיצ'ים - בן השאר I will Survive), בן ארצי הוביל את המופע על פסנתר כמובן, מלווה בגיטרה, תופים וצ'לו - מופע אקוסטי איכותי מתחילתו ועד סופו.

קטעי הקישור כללו ציטוטים מתוך ויקיפדיה, מעט הומור עצמי וקרדיט למתרגמים (חצי מהשירים, אם לא יותר שתורגמו על ידי כלל משפחת ארצי - הדודה, האבא, האח והאחות).
ההפתעה הגדולה של הערב היה אחיו של בן - יונתן שחוץ מלהיות על הגיטרה שר מספר שירים במקצועיות רבה (במיוחד את Vincent של Don McLean).

הבהירו לנו שמקליטים את המופע לערוץ 2 - אז אם זה יקפוץ לכם בלוח השידורים מומלץ בחום (אני יושב ליד הבלונדה שמריעה לזמר בסוף כל שיר).

עם סיום המופע, האב הגאה חבש משקפי שמש ומעיל (מישהו אמר Incognito?) ואנו יצאנו לתור אחר מאכלים מקומיים. לאחר שקפאנו במספר מקומות (באמת אנשים תסגרו את הדלת!) וויתרנו על כמה פאבים, נחתנו במסעדה בשם Dallal (נשמע מוכר?!) לא הרחק ממשכן האומנויות, שנראתה כאילו דורשת לבוש אלגנטי רק כדי להיכנס.

חיכינו מספר דקות והושיבו אותנו על הבר (מומלץ להזמין מקום מראש). אחרי שהתבלבלו וחשבו שר' היא אחות של עופר (מי זה עופר?!) החלטתי להזמין קודם כל את מרק היום (עדשים אדומות) כדי לסתום את החור בקיבה. המרק לא הפיל אותי מהכיסא אבל היה טעים וחמים, אחריו הגיעו כוסות המים, ולאחר התלבטות ממושכת החלטנו לחלוק פילה דניס.

מתוך אתר המסעדה - Dallal

הדג היה טעים, אבל במחיר ששילמנו עליו היה אפשר לשים תוספת בצד ולא רק להניח אותו על מעט עלי תרד, שעועית ואפונה. הקיבה הייתה רחוקה מלהתמלא אבל בשל השעה המאוחרת ויתרנו על מנה נוספת.
ההפתעה הגדולה היה קינוח השוקולד בסוף - תענוג לחובבי השוקולד המריר - גלידה מרירה, קרם שוקולד מסביב, מבחנת שוקולד מריר, וגוש שוקולד טעיייים במרכז - פשוט מעולה!

אם בא לכם מסעדה קצת פלצנית ולא זולה במיוחד, אבל להתענג על שלל טעמים, זהו המקום בשבילכם - אפשר גם לבוא רק בשביל הקינוח...  ;-)

יום סתיו חמים, אוכל וחיות אחרות

יום שישי, בוקר וקררר ... (לפחות בדירה)
תשע, השמש בקושי יצאה, צריך לצאת מהמיטה.

אזרתי כוחות, זרקתי על עצמי בגדים - והופ החוצה אל האוויר הצח.
ארוחות בוקר מתחיל להיות הרגל מגונה בזמן האחרון - אבל מה לעשות - זה טעים!

אספתי את ע' וזרמנו עם התנועה למרכז ראשון,
אחרי שהתייאשנו מהצורה בה החליטו לסמן את החניה בחניון, מצאנו לבסוף מקום פנוי והגחנו מפיר המעלית בקומת הקרקע.

למי שלא יצא להיות אי פעם במרכז ראשון, כמוני לדוגמא, נתגלה אזור מדשאות פסטורלי למראה, כזה שאפשר לרבוץ עליו בניחותא במיוחד ביום שטוף שמש כמו זה.
בדרכנו לאספרסו בר עברנו את שוק האיכרים של ראשון - משהו כמו מטר על מטר של דוכנים שהכילו מעט ירקות, עוגיות, אגוזים וערמונים קלויים, גבינות, ועוד מספר פריטים שלא ממש תפסו את תשומת ליבנו.

פנים המקום - מתוך אתר rest.co.il

המקום היה הומה אדם, כולם רבו על מקום בחוץ (שמש וכזה), אז ביקשנו בפנים, ותוך דקה היינו ליד שולחן.

תפריט הבוקר נחת מולנו, והופתעתי מן המגוון הרחב (נראה לי שלא ראיתי מגוון שכזה מאז שהייתי בבנדיקט).

החלטתי לנסות משהו חדש (כמה אמיץ מצדי), ובחרתי את האגס בנדיקט "פלורנטין". בהתחלה לא היה לי ברור מה הקשר בין אַגָס לתיאור בתפריט - אבל חיש מהר תיקנו אותי שמדובר ב Eggs benedict (למה לא יכולים לרשום את זה ככה?!)

בחרתי קפה גדול יחד עם הארוחה והמתנו מספר דקות לא ארוכות במיוחד עד שהאוכל הגיע, הקפה היה רותח (צריך לשלוח את הבריסט לקורס חדש) אבל האוכל היה מעולה. מי שהמציא את המנה הזו צריך לזכות בפרס או משהו - אומנם הרוטב עלול לגרום לסתימת עורקים קלה - אבל זה שווה כל רגע.
קשה לתאר את הטעם, אבל השילוב של תרד טרי, יחד עם הביצים, שמנת ורוטב הולנדייז - יגרמו לבלוטות הטעם שלכם לעשות שמיניות באוויר.
יחד עם הארוחה הגיע סלט קטן וחביב, ותפו"א טבול ברוטב כזה או אחר שלא השאיר אצלי רושם מיוחד, אבל סתם את הקיבה - כך שרעב לא נשארתי.

א. בוקר ישראלית שע' בחרה (משופצת ע"פ טעמה) נראתה רגילה למראה, אבל בין הגבינות שהגישו היה להם גם אחת מעורבת עם פלפלים שהייתה ממש טובה.

לפני שיוצאים מהמסעדה - אל תשכחו להביא את כרטיס החניה למלצר - הם נותן הנחה ללקוחות (החניה תעלה 4 ש"ח במקום 15 ש"ח).

התקפלנו מהמקום ויצאנו לחפש פילים בחנויות הצעצועים ברחבי ראשון,
מה לעשות - זה מה שהאחיינים ביקשו - ולכו תתווכחו עם זוג ילדים בני שנתיים....
הסתובבנו ברחבי העיר, מזל שהייתה לי מדריכה, אחרת הייתי הולך לאיבוד ומתייאש תוך דקותיים,

פילים - אילוסטרציה

עברנו במספר רב של חנויות עד שכמעט התייאשתי מלמצוא בובה שלא לדבר על שניים מאותו סוג (נראה שזו לא חיה פופולארית במיוחד).

אבל אז נפתרה הבעיה - ע' מצאה פאזל עם תמונות פילים, ובנוסף להכל זה היה פאזל מגנטים! (שילוב קטלני לילד בן שנתיים).
חזרנו עייפים ומרוצים חזרה לכיוון החניה - בדרך עברנו שוב דרך האספרסו בר - ואנשים כבר חגגו על תפריט הצהריים (ברק - הייתה שם צלחת קרפצ'יו שנראתה מעוררת תאבון במיוחד).

בערב, לאחר קריעת העטיפה, דקות של הנאה, האחיינית הקטנה מרכיבה על הדלת את הפאזל ואח שלה מפרק אותו בשיטתיות, או לפי הודאתו האישית "עשיתי בלאגן".

הרומן שלי עם חברות התקשורת

השבוע התחיל לו ככל שבוע רגיל למדי,
עייפות של יום ראשון, ובלי יותר מידי מרץ ביום שני.
עבודה עם זמנים של לפני שבוע - ועם ספות נוחות במיוחד להתרסק עליהם בסוף היום.

ואז ביום שלישי נכנסה עוד רפורמה מבורכת של משרד התקשורת לתוקף - הגבלת קנסות היציאה ללקוחות קיימים (זאת בנוסף לביטול הקנסות ללקוחות חדשים שנכנס כבר באוגוסט) - ותודה למשרד התקשורת!!

ברק היה הראשון שקפץ למים ועדכן את התוכנית שלו, 69 ש"ח לתשתית של 12M בהוט (באדיבות הצרכנים באתר - כמה זה) + 30 שקלים לספק (כושר התמקחות טבעי).

עם זריקת מרץ זו, גם אני פניתי לספק התשתית שלי (בזק),
בבדיקה מהירה באתר "כמה זה" ראיתי כי מציעים 59.9 ללקוחות חדשים ל- 10M.
אני לקוח ותיק ואין שום סיבה שלא אקבל תנאים דומים - או כך לפחות חשבתי.

שוחחתי עם שירות הלקוחות שהיו מוכנים לרדת עד 79 ש"ח לחודש (בממוצע) על התשתית, עברתי לשימור הלקוחות (ולאחר התמקחות עם הנציגה, איומים על ניתוקים, וצעקות שקיבלתי ממנה על זה שהם החברה הכי טובה בשוק) היא ירדה ל- 69 ש"ח בחודש.

לא! - התעקשתי - אני רוצה את מה שמקבלים לקוחות חדשים, אני לא לקוח סוג ב' שלכם, אני נמצא 7 שנים אצלכם, ומגיע לי לא פחות מכל אחד אחר.
היא הודיע לי במרץ, כי אין מה לעשות וזה הכי טוב שהיא יכולה להגיע (כאילו אם אני משלם פחות זה יורד לה מהמשכורת או משהו), ושאלה אותי איך להמשיך.
אז אמרתי לה שמבחינתי היא יכולה לנתק לי את האינטרנט, ובאותה הזדמנות את קו הטלפון שלי.

אז היא חישבה את הקנס "העצום" שהייתי אמור לשלם (27 ש"ח לערך - ושוב תודה למשרד התקשורת) ואמרה שהיא מנתקת אותי - וכך לאחר 7 שנים ארוכות הסתיים הרומן שלי עם בזק - ממש חוצפה - מתנהגים כמו בריונים לאזרח הקטן.

לאחר שיצאתי מהקריז שאחז בי (בכל זאת בלי אינטרנט, ואין ממש קליטה של הנייד בבית - השתגעתי?!), עשיתי מה שלא חשבתי שאעשה לעולם - התחברתי ל- HOT.
יש לי בטן מלאה על החברה הזו, היחס שלה ללקוחות (לדוגמא - מה שעשו להורים שלי), השירות הטכני הלא מוצלח במיוחד (לפי הניסיון של החברים והמשפחה), אבל בשל בעובדה שהם המתחרה היחידי הנוסף על תשתית נותרתי ללא ברירה (עד שחברת חשמל תכנס לעסק עוד חזון למועד).


כשפניתי למוקד המכירות שלהם דרך הטלפון הציעו לי 79.9 לחודש - "אבל חבר שלי קיבל בפחות" זעקתי - "בטח יש לו גם טלויזיה" ענו לי (לפרוטוקול - אין לו).
כמעט נואשתי ואז ניסיתי לפנות אליהם דרך אתר "כמה זה". בערך תוך 3.5 דקות חזר אלי נציג (ממש שיא עולם), נתנו לי את החבילה כפי שהיא מופיעה באתר (98.9 דרך טריפל סי), ללא עלות התקנה או עלות השכרת מודם, ושלחו לי באופן מיידי את החוזה למייל (מי היה מאמין - חוזה בע"פ מגובה בחוזה כתוב!).

במקרה הגרוע שהגלישה תהיה לא טובה (ניתוקים, גלישה איטית) - תמיד אפשר לחזור לבזק (אין קנסות יציאה!) - ואז בתור לקוח חדש (צריך לחכות רק חודש) - In your face נציגת שירות מעצבנת.

בינתיים עד ההתקנה - חיברתי את הטלפון הנייד למחשב ואני גולש במתינות (פלאי הטכנולוגיה).

מוסר ההשכל - לפני שמתנתקים מחברת תקשורת - לנייד את מספר הטלפון לחברה חדשה (מזל שלא רבתי עם גוגל).

עכשיו רק צריך לחשוב מה עושים עם קו הטלפון ...

ארוחת בוקר, ספות, וביטוח לאומי

"תגידו חן ומיכאלה זה פה?!"
כך ללא גיפי מצאנו את בית הקפה הקטן החבוי בתוך המרכז המסחרי ברמת אפעל,
השעה אומנם הייתה אחת בצהריים - אך זו לא סיבה לא לנצל את השובר שקיבלתי ליום ההולדת.

בועת הזכוכית - מתוך אתר REST

אחרי שהתיישבנו בתוך בועת הזכוכית היה ניתן לנוח קצת מתלאות הבוקר שכללות בעיקר לעמוד בתור (בקופת חולים, בבנק הדואר וב KSP - שעות של הנאה), מסביב הכל ירוק, ורוח קרירה נשבה לה ברחוב השומם.

הדבר היחידי שהעיק על האוירה הפסטורלית זו אשה שכנראה הצטרפה לניסוי שבודק את השפעת הקרינה הסלולרית על המוח (זה ההסבר היחידי שמצאנו לזה שהיא פשוט לא הפסיקה לדבר בנייד).

לקחנו את הבראנץ הזוגי שאמור היה להוסיף קצת סלומון מעושן, מוזלי ועוגה לקינוח (תוותרו על זה ותקחו את ארוחת הבוקר הרגילה). מיץ התפוזים היה מעט מר והלימונדה מתוקה בטירוף, לא נפלנו מהרגליים, אבל הייתה סה"כ ארוחת בוקר חביבה.

סוף השבוע עבר לו בעצלתיים, קראתי קצת על כבשים סקרניות, צפיתי בעוד פרק של על טבעי, ואז החלטתי להשלים עוד רשומה בבלוג טכני שאף אחד גם ככה לא קורא.
בזמנו זה נראה כמו רעיון טוב - להעלות על הכתב יכולות טכניות, לשמר את הידע, לעזור לאדם או שניים ואולי אפילו למשוך את תשומת הלב של מעסיקים פוטנציאליים - בינתיים בבקס - רק הזמן יגיד.

בערב יצאנו לחגוג את חזרת ביש ושוש מנפאל, בילו חודש מתיש מסביב להרי ההימלאיה, ושמענו סיפורים על פלאי העולם המערבי בתאילנד. ישבנו בטוק טוק, האוכל היה לא רע והלחם בפתיח היה מעולה (כמעט שכחתי כמה שזה טוב).

יום ראשון, קיבלתי טלפון "אתה יכול להגיע היום ולא ביום שלישי?" בקע קול מהצד השני. זה היה אבא, רצה שאגיע לעבור איתם על טפסים של ביטוח לאומי - ככה זה כששני ההורים יוצאים לפנסיה בו זמנית.

יצאתי מהעבודה לכיוון צפון, אחרי צומת ראשון התחיל לטפטף, אחרי צומת מורשה התחיל כבר מבול.
הפקק בכניסה לעיר והחושך ברחבי השכונה לא בישרו טובות - הפסקת חשמל - החנתי את הרכב ועליתי לומר שלום,
עד שהגעתי הביתה היה כבר 22, סוף היום הגיע, טפסים מולו, מכתבים נכתבו ופרופילי פייסבוק התעדכנו.

היום הגיע הסלון החדש (מזל טוב לי) - רק שהמובילים כמעט הורידו לי את הכוננית בתהליך,
בינתיים צריך לראות מה עושים עם הספה הישנה.

קניות, א. ערב,
ואפילו לא יום שלישי ....

מצדה - ציפורלה

מצדה

חצות, כולם ישנים.
בדיוק התעוררתי מתנומת הערב לפני היציאה דרומה, קצת קפה - ומוכנים ליציאה.

אספתי את האנשים, ויצאנו לכיוון ירושלים,
קור חתולות בחוץ והתנועה דלילה להחריד - מזל שכרטיסיות הטריוויה שהבאנו השאירו אותנו ערניים לאורך הנסיעה.
עצרנו בדרך אצל הבן דוד, אספנו את הפק"ל קפה - תדלקנו - והלאה למצדה!

חושך! (כמעט)

4:40 - חניון מצדה המערבי - שעה לפני נץ החמה,
אוטובוס של תיירים ועוד אחד של תלמידים פרקו את תכולתם וכולם זרמו לכיוון דרך הנחש.
השחר התחיל קורץ לו מבעד להרים ואנו גרדנו את עצמינו ממושב הרכב.

"יש הנחה לסטודנטים?" שאלנו את הכרטיסן - הורידו לנו 5 ש"ח מעלות הכרטיס - והמשכנו קדימה אל השביל,
עדיין חשוך וקריר, אבל התחלנו להתחמם מהעליה.

"כמה אמרו שזה ייקח?" שאלתי את נ'. - 40 דקות נזרקה תשובה באוויר,
הם כנראה לא לקחו בחשבון מבוגרים, ילדים ופדלאות - אחרי 40 דקות ובקושי הגענו לאמצע הדרך.

זריחה באמצע הדרך

"40 דקות בתחת שלי!" פלטתי בעוד החמה החלה את זריחה, "היינו אמורים להיות כבר למעלה" ...

מחכים לנו למעלה

נראה שהמדרגות נבנו עבור אנשים 1.80 ומעלה - המשכנו לעלות - צופים בקנאות בחברינו שברחו להם במעלה ההר.

"אצל מי המים והפק"ל קפה?", "אצלינו" ענתה נ' - נראה שגם את זה נצטרך להכין.



הגענו לפסגה - עייפים אך מרוצים. כל ים המלח פרוש לרגלינו, נוף מדהים ובריזה קרירה - אפצ'י! (זה הזמן לציין שכדאי שתשימו כיסוי ראש בעליה למניעת צינון מיותר)

ים המלח לרגלינו

עתיקות

כוס קפה על הפינג'ן, סנדביץ וקצת חטיפים - והיינו מוכנים לסיור בפסגה.

במעלה ההר ישנם מספיק עתיקות להשאיר אתכם מרותקים למספר שעות - איפשהו חתכנו והחלטנו שהמשימה להיום בוצעה בהצלחה.



ירדנו ברכבל (מתחיל לעבוד משעה 08:00) - ונסענו לירושליים לא. בוקר מאוחרת.
אפצ'י! - מאיפה הקור הזה הגיע?!
קינוח במקדונלדס וכולם הוחזרו הבייתה עייפים אך מרוצים.

ציפורלה - עקיצה טבעית

19:00 - התעוררתי לאחר שינה מקוטעת, כל השרירים עוד דאבו מהטיול בבוקר,
גלשתי החוצה מהמיטה והכנתי כוס תה חמה.

אספתי את נ' ויצאנו לת"א - מצאנו חניון - רצנו פנימה והופ התחילה ההופעה.

הביקורות וההמלצות לא אכזבו, השחקנים זרמו ממערכון למערכון, עם קטעי קישור משעשים בין קטע לקטע,
הקוריאוגרפיה הייתה מעולה וצעדי הריקוד שהועלו לא היו מביישות להקת מחו"ל ותיקה.

כל הצוות נתן 110%, אפרת אביב קיפצצה לה על הבמה בחינניות, ובן פרי הפיל את הקהל מהרגליים (מזל שישבנו) בדמות נותן השירות. לנו רק נותר לשבת ולהנות מהמופע ולהתפקע מצחוק.

ואם אתם דוברי רוסית - יש מערכון אחד שרק אתם תבינו.

סה"כ הצגה מומלצת לכל נפש,
ציפורלה - תמשיכו את העבודה הטובה!

גלעד שליט - השיבה הביתה

קשה היה להתעלם השבוע מההמולה התקשורתית לגבי שחרורו של גלעד שליט.

5 שנות מאבק והמתנה הגיעו לסיומן בחיבוק.
לא החיבוק של התקשורת, לא החיבוק של הממשלה או העם, אלא חיבוק אב את בנו האובד.

התקשורת ניסתה להביא למיצוי כל שבב מידע שהיה ברשותה,
וכאשר גם זה לא עלה בידה, היא הציגה בסבב בלתי פוסק את אותם תמונות, קולות ורשמים שהצליחה להשיג.

בזמן שחצי מדינה הגיע לראות את החייל ששב הביתה - שלא הבין על מה כל המהומה - ומי הם כל האנשים שבאו לראותו - חצי האחר היה טרוד על המחיר הנורא או על חוסר הצדק שנעשה עם המשפחות השקולות.

לדעתי האדם היחידי שהתבטא בצורה הטובה ביותר היה נעם שליט,
דבריו נאמרו בצורה רהוטה, הביע שמחה על חזרת הבן, צער על המחיר, ותודה וכל מי שעסק במלאכת השחרור.
קשה גם להתעלם מהצורה בה גלעד הגיב לראיון המצרי עמו, גם לאחר ששמעתי אותו ברדיו בפעם החמישית כל שנותר לי לומר הינו ישר כח.

אפשר רק לקוות שההמולה התקשורתית תדעך ויניחו לגלעד להמשיך עם חייו,
אין ספק שבעתידו עוד יהיו ראיונות, פרסומים וכתבות המשך במדיות השונות - אך אני מקווה כי דברים אלו יגיעו לגלעד בקצב שלו לאחר שינסה להביא את חייו למסלול נורמלי עד כמה שניתן.

ברוך שובך!

המסוקים בדרך חזרה ממצפה הילה

פסטיבל אייקון - לא רק לגיקים (אבל בעיקר)

לפני שהכל התחיל
(מי שזה לא מעניין - שיקפוץ לכותרת הבאה)

על הפסטיבל הזה שמעתי במקרה דרך כתבה שהתפרסמה ב-YNET כבר בשבוע שעבר ממש קרוב לתאריך הפסטיבל עצמו.
בבדיקה מהירה בגוגל גיליתי 2 אתרים שונים לפסטיבל באותו שם:

1. פסטיבל אייקון TLV - שהציע בעיקר סרטים (משהו שכולנו יכולים לראות בבית), ומתפרס לאורך 12 ימים החל מסוכות.
2. פסטיבל אייקון 2011:התחדשות - המציע מגוון רב של פעילויות, שעשועונים, משחקים והרצאות ומתפרס לאורך 3 ימים בחו"ל המועד סוכות.

סקירה מהירה בתוכניה הידידותית באתר "אייקון 2011" גילתה מספר הרצאות חביבות ומעניינות והחלטתי להירשם מבעוד מועד.

אייקון הינו סימן מסחרי הנמצא בתהליך רישום

לצורך רכישת הכרטיסים מראש נדרשתי להירשם לאתר, לבחור את הפעילות הרצויה ולסיום הרכישה היה צריך ניתן:

1. ליצור קשר עם מוקד טלפוני ולשלם בכרטיס אשראי.
2. (זו שבחרתי והקצת יותר מסורבלת) לרכוש כרטיסיה באמצעות PayPal ולשלוח מייל למוקד ההזמנות עם שם המשתמש וחשבונית הרכישה. 

הפסטיבל עצמו
לפסטיבל הגעתי בבוקר יום שני, יחד עם חבר ובאיחור מעט (כך שפספסתי את ההרצאה הראשונה שרציתי לראות). ואחרי שהקפנו את כל מתחם הסינמטק גילינו שהכניסה הייתה בכלל מרחוב הארבעה (כן ארז, צדקת שוב).

ההתרשמות הראשונית הייתה שפספסתי את הפסטיבל בערך ב- 15 שנה. המקום שקק חיים, בעיקר מתבגרים בגיל הטיפש עשרה, שהסתובבו בכל מקום.
ניתן היה למצוא במתחם דוכנים רבים שמכרו ספרים, דברי אומנות, תכשיטים, אומנים שציירו על הפנים, תחפושות, מכירת ספרים משומשים ועוד. כמו כן קיים מתחם שלם עבור משחקי קלפים (אין צורך להכיר את המשחקים מראש).

אספתי במהירות את הכרטיסים שחיכו בקופה, וחברי רכש כרטיסים במקום.

אולם הכניסה מפוצץ מאנשים

בגלל שהפעילות הקרובה התקיימה ב- 14:00 החלטנו לרפד בטננו משקה ומזון תחילה.
מבחינה זו מיקום הפסטיבל מעולה! חצינו את הכביש הגענו ל- Porter & Sons ונהנינו מארוחה מצויינת.

עם חושים מעורפלים מעט חזרנו למתחם ודרכינו התפצלו, אני ניגשתי לחידון בשיתוף הקהל (הסודות של הטארדיס).
למי שמכיר את הדוקטור זו הייתה פעילות חביבה שסקרה את חמשת העונות הראשונות של הסדרה החדשה (מ- 2005). הפעילות הייתה מכוונת בעיקר למשוגעים לדבר והיו משתתפים שלקחו את זה קצת יותר מידי ברצינות (בכל זאת סדרת טלוויזיה..), גם אני השתתפתי, ניסיתי לענות בחוסר הצלחה על שאלה קלה וחזרתי בבושת פנים למקומי.
חברי לעומת זאת היה בהרצאה (עוצמה, אוטומציה ודמיון) ודיווח שהיה מדובר בהרצאה מרתקת על התפתחות טכנולוגית מהעת העתיקה.

משם המשכנו יחדיו להרצאה נוספת (להעיר את המתים מרבצם) שבה דיברו על שילוב תרבויות עתיקות בתוך ספרות מדע בדיוני ועל ההיסטוריה הארכיאולוגית שאפשרה הכנסת תרבויות מסוימות בקלות רבה יותר.

מחוץ למתחם היה ניתן למצוא מתחמי משחקי תפקידים, אנשים שהיו מעוניינים להיות חלק ממסדר הג'די השכונתי וסתם אנשים שקפצו לקיוסק לקנות שתייה.

משחקים בחרב אור

קרבות עם חרבות פלסטיק

הפסקה נוספת לגלידה באייסברג וולקנו, חברי חזר לביתו ואני המשכתי עם התוכניה.

עד כאן לא התרשמתי במיוחד מהפסטיבל, אך כל זה השתנה כאשר השתתפתי בפאנל חינמי שכלל את חברי הועד של "האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטסיה".
מדובר באגודה ללא מטרות רווח אשר מריצה את הפסטיבל מזה 15 שנים. נראה שלחברי הועד אכפת מאוד מהפעילויות ומשקיעים זמן רב לצורך הפעלה ותחזוקת המקום. כמו כן מסתבר שהפסטיבל המקביל אליהם הינו תוצר של סכסוך בן מספר שנים על אופי התכנים שעוברים בפסטיבל.
מעבר לפסטיבל האגודה מעבירה פעילויות נוספות לחברים הכוללים בין השאר הרצאות, סדנאות, תחרויות, מועדוני קריאה ועוד.

הפתעה נוספת במהלך הערב הייתה הרצאה מצויינת מפי יואב לנדסמן (השמד עולמות מיד – שאל אותי כיצד)

אולם מלא

השמד עולמות מיד

רציתם אי פעם להשמיד כוכב לכת? אז זו ההרצאה בשבילכם, קיבלנו סקירה מעמיקה על הדרכים האפשריות לעשות זאת (החל מפטיש מאוד גדול וכלה בחורים שחורים), משעשע ביותר. ניתן ליצור קשר עם המרצה דרך הבלוג שלו.

מעבר לכך היו לי תכניות להמשיך לפעילויות חינמיות נוספות, אך מסתבר שהיה צורך לשריין מקומות אליהם וכבר נגמרו הכרטיסים, הסיבה לכך נעוצה בגודל האולמות והחדרים בהם מוקרנים ו/או מועברים חלק מהפעילויות (חבל שלא ציינו את זה מראש).

לסיכום
למרות הצפיפות ופערי הגילאים, כל אחד יוכל למצוא בפסטיבל לפחות הרצאה או פעילות אחת שתתאים לו.
רצוי להזמין כרטיסים מראש, / או להגיע יום לפני / או באותו בוקר על מנת לרכוש כרטיסים למופעים הרצויים.
הייתי ממליץ למארגני הכנס לאפשר לנרשמים לחוות את דעתם על ההרצאות עם איזה שאלון מקוון על מנת שיוכלו להשתפר לשנה הבאה.
Live Long And Prosper

פסטיבל מתוק במתחם התחנה

נותנים לכם הנחה של 90% לא תקחו?

כך התחיל הערב,
סדנאות בישול בשקל - כמה גרוע זה כבר יכול להיות?

זרקתי על עצמי משהו ושמתי פעמיי לכיוון התחנה.
ההמולה התחילה כבר מ- 16:00, אני הגעתי ב- 19:00.

מיותר לציין שחצי מעם ישראל ואשתו היו שם וגם הביאו את הילדים,
גן עדן להורים עם פעילויות מכל הבא ליד, סדנאות יצירה, הכנת קרפים ואפילו זירת החלקה על גלגליות או רולר בליידס.
אם יש לכם ילד/ה מעל גיל 3-4 זה המקום להיות בו.

במקום היו דוכנים שהתפרסו מהכניסה עד האופק (הלא רחוק),
כמובן שהדבר הראשון שהתבייתי עליו היה צמר גפן מתוק (או שערות סבתא למי שמירושלים - אנשים תלמדו כבר עברית) ואחרי שהספקתי לדחוס פי סוכר ולהפוך את הידיים שלי לדביקות באופן מחריד התחלתי לשים לב לשאר המתחם.

ובכן, בנוסף למסעדות והאטרקציות הרגילות במתחם (חנויות, בתי קפה - וכמובן וניליה) תוכלו למצוא מתחם של שוקולד השחר (הכולל מיצג לא מרשים במיוחד), דוכנים שהציעו למכירה מתוקים מכל טוב (בוטנים מסוכרים, קיורטוש, גלידות, פיצות, אננס למי שמתגעגע לתאילנד, דים סאם מתוק ומלוח {ממליץ על הפטריות}, ועוד ועוד).

במתחם הפנימי, מול קפה גרג, מופעים ישאירו את הילדים (וחלק מהמבוגרים) מרותקים: קוסם, להטוטנים, רקדן אש ועוד. לקראת הערב נפתח מתחם נוסף עם זמרת צעירה (פליטת כוכב נולד כזו או אחרת) ולהקה ששרה כיסויים לשירים (AKA Cover) ולמרות שהנגנים סבבה - הייתי שולח את הזמרת לאיזה קורס או שניים בזמרה.

כמעט ושכחתי את הסדנאות, ובכן אם תתאמצו, תגלו באחד מקצוות התחנה מתחם בו כל שעה עגולה עוברים סדנאות בישול, בחסות חנות שקר כלשהי. זה לא בדיוק סדנא, יותר לשבת ולצפות בקונדיטורית חביבה מבשלת כאשר בסוף כולם טועמים את התוצרים. עלות השתתפות בסדנא נעה בין 5 ל-10 ש"ח לאדם - או אם כמוני רכשתם קופון לפני - אז כל סדנא עלתה לכם שקל אחד בלבד.
האנשים במקום טענו שניתן לקבל את המתכונים של מה שהכינו בסדנאות באתר החברה - אבל אני לא מצאתי את הקוקטייל פירות הטעים וקל להכנה ...

סה"כ נראה שדי השקיעו בהפקת האירוע, אפשר לבלות ערב חביב, עם המון סוכר, פעילויות ובידור
אם השתכנתם והחלטתם ללכת אז 2 דברים שכדאי לכם לדעת:

1. למורן השוקולטיירית (קונדיטורית שמתמחה בשוקולד) המעבירה חלק מהסדנאות אין זמן לשבת אתכם לקפה, כי בעלה והילדים מחכים לה בבית.
2. גם אם המוכרת בצומת ספרים חמודה - זו לא סיבה מספיק טובה לרכוש ספר מתח על כבשים בלשיות - ואז לגלות שזה במבצע אחד ועוד אחד ולרכוש את ספר ההמשך שלו - טוב נו, בכל זאת כבשים בלשיות - אולי כן שווה.