פסטיבל הפסנתר עד כה לא אכזב,
כשרק שמעתי שהוא הולך להתקיים, נכנסתי לאתר בהצדעה (סוף סוף משתלם לעשות מילואים) וגיליתי שהם מוכרים כרטיסים למופע המסכם (אביב גפן מארח את אביתר בנאי) בכמעט חצי מחיר, לא התאפקתי וקניתי 2.
מסתבר שהמופע הזה היה בנוסף למופע המקורי, לאחר שהיה ביקוש מטורף וכל הכרטיסים אזלו.
יום שלישי בערב, אספתי את ר' מביתה, ונסענו לכיוון סוזן דלל (בו התקיים מופע אחר של הפסטיבל שבוע שעבר), רק לרקע כללי - בתוך סוזן דלל ישנם המון אולמות ולכל אולם ישנו שם אחר, כך שהנחתי כי גם המופע הזה במתחם בנווה צדק - הנחה שהתבררה כמוטעת!
"הגענו בזמן", צהלתי בזמן שהחננו את הרכב. המתחם של סוזן דלל היה שומם, איפה כולם? תהיתי לעצמי, כל האוהלים שהקימו שבוע שעבר כבר נעלמו. טוב נו - בטח סוף הפסטיבל, קיוויתי, והתקדמנו לעבר הקופה בה היו אמורים הכרטיסים להיות.
בתוך הקופה ישב לו בחור אופנתי למדי, ומשועמם עוד יותר ותהה מה אנחנו רוצים מהחיים שלו. "המופע של אביב גפן" אמרתי, הוא הסתכל לכיווני במבט משועשע וענה "זה בתיאטרון נגה גשר, אתם בעיר הלא נכונה, צאו לכביש הראשי, ושמאלה עד הסוף" ואז הוא חזר לטפח את ציפורניו בזמן שאני מגרד בראשי ואומר לעצמי D'oh! (במבטא קלאסי של הומר סימפסון).
התחלנו ללכת ... איפה זה לעזעזל?!
טלפון אחד, וגילינו שזה ממוקם בשדרות ירושלים 7 ביפו, מבט ב WAZE של ר' העיד שאין פקקים באיזור ושזה לא רחוק ממתחם התחנה.
התעלמנו (או לפחות ניסינו) מהקור שהקפיא לנו את העצמות, ומספר דקות אח"כ מצאנו עצמינו בתיאטרון, כרטיסים בקופה, סדרן בכניסה, והופ הסדרנית פינתה 2 חצופים שהשתלטו לנו על המקומות.
בפנים היה מופע חימום של ילדונת צעירה, גילינו שמדובר ברומי חנוך, בת 16 (שיעול פרוטקציה שיעול), אשר פיזמה בלעז ביחד עם חברה שליוותה אותה על גיטרה (לא רע - אבל הייתי מתאמן עוד קצת), מספר שירים אח"כ והן פינו את מקומם לאביב גפן.
אביב הוביל את המופע בשלל שירים על הפסנתר וגיטרה (שירים ידועים יותר וידועים פחות, עם מוטיב חוזר של שיברון לב, יחסים ואהבה - טוב נו, אביב גפן - למה ציפיתי), מלווה בערן מיטלמן המוכשר על קלידים, כאשר כל המופע היה גילוי אישי על הזמר, מהילדות, ההורים, אנשים שעזרו לו בדרך, חבר טוב שנהרג, ואהבתו לבנו.
בתור אחד שמעולם לא היה במופע של הזמר גיליתי צד אחר נוגע שלו, בניגוד מוחלט לאיך שהוא מיוחצן.
לגבי השירה - ובכן לאביב יש קול מיוחד שמשום מה עובד הכי טוב עם השירים שלו, ופחות עם שירים של זמרים אחרים, ועדיין הייתי מרותק לבמה והזמן עבר במהירות.
לקראת הסוף אביתר בנאי עלה על הבמה לקול תרועות רמות של הקהל (שהותיר מעט ספק אם המעריצים הגיעו בשביל אביב או אביתר), חמוש בזקן וקול מדהים, יחד הם הריצו שירים של שניהם (אור הירח, סוף העולם, תחרות כלבים ועוד), התחבקו על הבמה כאילו היו חברים ותיקים ונתנו הדרן מרשים (YNET פרסמו 2 ביצועים שלהם ביחד).
גם הפעם פסטיבל הפסנתר לא מאכזב, אני בטוח אהיה בפסטיבל הבא,
גם אם אין שם אומנים שאתם אוהבים במיוחד - לכו - אולי עוד תופתעו.
כשרק שמעתי שהוא הולך להתקיים, נכנסתי לאתר בהצדעה (סוף סוף משתלם לעשות מילואים) וגיליתי שהם מוכרים כרטיסים למופע המסכם (אביב גפן מארח את אביתר בנאי) בכמעט חצי מחיר, לא התאפקתי וקניתי 2.
מסתבר שהמופע הזה היה בנוסף למופע המקורי, לאחר שהיה ביקוש מטורף וכל הכרטיסים אזלו.
יום שלישי בערב, אספתי את ר' מביתה, ונסענו לכיוון סוזן דלל (בו התקיים מופע אחר של הפסטיבל שבוע שעבר), רק לרקע כללי - בתוך סוזן דלל ישנם המון אולמות ולכל אולם ישנו שם אחר, כך שהנחתי כי גם המופע הזה במתחם בנווה צדק - הנחה שהתבררה כמוטעת!
 |
| מתוך אתר Amazon |
"הגענו בזמן", צהלתי בזמן שהחננו את הרכב. המתחם של סוזן דלל היה שומם, איפה כולם? תהיתי לעצמי, כל האוהלים שהקימו שבוע שעבר כבר נעלמו. טוב נו - בטח סוף הפסטיבל, קיוויתי, והתקדמנו לעבר הקופה בה היו אמורים הכרטיסים להיות.
בתוך הקופה ישב לו בחור אופנתי למדי, ומשועמם עוד יותר ותהה מה אנחנו רוצים מהחיים שלו. "המופע של אביב גפן" אמרתי, הוא הסתכל לכיווני במבט משועשע וענה "זה בתיאטרון נגה גשר, אתם בעיר הלא נכונה, צאו לכביש הראשי, ושמאלה עד הסוף" ואז הוא חזר לטפח את ציפורניו בזמן שאני מגרד בראשי ואומר לעצמי D'oh! (במבטא קלאסי של הומר סימפסון).
התחלנו ללכת ... איפה זה לעזעזל?!
טלפון אחד, וגילינו שזה ממוקם בשדרות ירושלים 7 ביפו, מבט ב WAZE של ר' העיד שאין פקקים באיזור ושזה לא רחוק ממתחם התחנה.
התעלמנו (או לפחות ניסינו) מהקור שהקפיא לנו את העצמות, ומספר דקות אח"כ מצאנו עצמינו בתיאטרון, כרטיסים בקופה, סדרן בכניסה, והופ הסדרנית פינתה 2 חצופים שהשתלטו לנו על המקומות.
בפנים היה מופע חימום של ילדונת צעירה, גילינו שמדובר ברומי חנוך, בת 16 (שיעול פרוטקציה שיעול), אשר פיזמה בלעז ביחד עם חברה שליוותה אותה על גיטרה (לא רע - אבל הייתי מתאמן עוד קצת), מספר שירים אח"כ והן פינו את מקומם לאביב גפן.
אביב הוביל את המופע בשלל שירים על הפסנתר וגיטרה (שירים ידועים יותר וידועים פחות, עם מוטיב חוזר של שיברון לב, יחסים ואהבה - טוב נו, אביב גפן - למה ציפיתי), מלווה בערן מיטלמן המוכשר על קלידים, כאשר כל המופע היה גילוי אישי על הזמר, מהילדות, ההורים, אנשים שעזרו לו בדרך, חבר טוב שנהרג, ואהבתו לבנו.
 |
| מצליחים לזהות מי זה מי? |
לגבי השירה - ובכן לאביב יש קול מיוחד שמשום מה עובד הכי טוב עם השירים שלו, ופחות עם שירים של זמרים אחרים, ועדיין הייתי מרותק לבמה והזמן עבר במהירות.
לקראת הסוף אביתר בנאי עלה על הבמה לקול תרועות רמות של הקהל (שהותיר מעט ספק אם המעריצים הגיעו בשביל אביב או אביתר), חמוש בזקן וקול מדהים, יחד הם הריצו שירים של שניהם (אור הירח, סוף העולם, תחרות כלבים ועוד), התחבקו על הבמה כאילו היו חברים ותיקים ונתנו הדרן מרשים (YNET פרסמו 2 ביצועים שלהם ביחד).
גם הפעם פסטיבל הפסנתר לא מאכזב, אני בטוח אהיה בפסטיבל הבא,
גם אם אין שם אומנים שאתם אוהבים במיוחד - לכו - אולי עוד תופתעו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה