יום שבת, 21 ביולי 2012

התקף לב קטן

בלי להתכוון בכלל הגענו היום לת"א מוקדם יחסית,
קוקי שלי, הנשמה הטהורה הזו, קנתה לנו כרטיסים לראות הצגה של אחד ההרכבים האהובים עלי.

אנסמבל ציפורלה - אסופה של אנשים מוכשרים במיוחד שאם לא יצא לכם להכיר עדיין מומלץ לסגור את המחשב, לרוץ לקנות כרטיסים, לראות את ההצגה, לשוב לקרוא את הביקורת ולהסכים עם כל מילה.

לכו לראות!
הגענו כמה דקות לפני המופע, גילה אלמגור ישבה לה בחוץ על ספסל, ואנחנו המתנו עד לפתיחת הדלתות,
מספר דקות של המתנה, קישקוש עם כמה אנשים מוכרים, וכבר ישובים בתוך האולם.

דודו גולן היה לבוש בחליפה, חילק מים לקהל שנכנס, גילה התישבה שורה לפנינו, דאנה איבגי עם מטאטא על הבמה וכולנו דרוכים לתחילת המופע.

האורות כבו השחקנים על הבמה ואז .... דממה, תקלה בסאונד, לא שזה הפריע לשחקנים, גל פרידמן חילק שוקולדים, שאלו אנשים מה השם שלהם, שרו היום יום הולדת, ודודו גולן ניפח בלון ובלע אותו ....

שניה אחרי שהתחלתי לצחוק, קוקי הסבירה לשורה שלפנינו שכך זה הולך להיות כל המופע,
ואכן אחרי שתיקנו את הבעיה ציפו לנו כמעט שעתיים של הנאה צרופה.

המופע היה מורכב מקטעי בידור וקטעים מוזיקליים שהדרך היחידה לתאר את מה שהלך שם זה להגיד שהצוות פשוט הפיח בצלילים רוח חיים, ויצק לתוכם משמעות.

אפרת וגל פתחו את ההופעה וקיפצו בין דמויות הצופות בסרט באולם קולנוע למרות שלא היו מילים ואורך הקטע היה בקושי חמש דקות, כאילו צפינו במתרחש במשך שעה וחצי.
דאנה שיחקה שירים שהתחלפו כל 3 שניות, דודו עשה תחרות קומית אל מול הקהל וקיבל כרטיס אדום על גסות והצקה לקהל ובן היה על הגיטרה ורב עם דאנה על המילים.

המופע היה פשוט מעולה, השחקנים קיפצצו בין הקהל, חילקו פיצוחים במחצית, רקדו סטפס, ואי אפשר לשלא להזכיר את הקטע המעולה שבו אפרת על הבמה עם בובות על הרגליים - קטע שחייבים לראות בשביל להבין כמה שהוא אדיר.
 
וזה רק חלק קטן ממה שמחכה לכם,
גילה הזילה דמעות מרוב צחוק ואני התפקעתי במשך כל המופע.

אם לא ציינתי את השמות של כל חברי ההרכב זה רק בגלל שהם כולם באמת מוכשרים והקטעים הם מרובים,
עכשיו רק נותר לחזור לצפות בפעם השלישית בעקיצה טבעית (שקוקי עדיין לא ראתה).

מחכה בקוצר רוח למופע הבא שיעלה!