רק בישראל - אינטרנט מוגבל

הרומן הזה עם חברות התקשורת הפך ממזמן לטלנובלה,
ואני די בטוח שהיא בספרדית ומדובבת ממש רע לעברית - כי כל פעם שאני מדבר עם נציג, אומרים לי משהו אחר - נדמה שכל נציג הוא ישות נפרדת בתוך גוף שלא ממש מחובר לעצמו.

אחרי שהתייאשתי מחווית הגלישה שלי עם 012 חזרתי לבאנדל עם טריפל סי,
הוט החביבים העבירו אותי חיש מסלול,
וקיבלתי למייל את הסיכום עם קישור לתקנון.

את התקנון הזה ראיתי בערך לפני חודש וחצי - כמה שונה הוא יכול להיות?!

ובכן - תתפלאו לשמוע שחברת HOT, החל מה- 1 לדצמבר 2011, הוסיפו לתקנון שלה סעיף שאומר שכל תעבורת הנתונים (העלאה והורדה) תוגבל ל- 50 גיגה בחודש - הנה תראו בעצמכם:

אינטרנט מוגבל! (מתוך החוזה החדש של הוט)

שפשפתי את עיניי, הרי התעבורה שלי היא פי 4 מזה כל חודש,
מה הטעם בחיבור 12 מגה, צפיה בתכני HD, והורדה מאסיבית של כל שטות אם שמים לך שלט עצור גדול באמצע המסלול - על מה לעזאזל אני משלם אם לא על רוחב הפס?!

לא הספקתי להתאושש מההלם הראשוני וקריאה נוספת גילתה לי שאם אני אעיז לחרוג ממגבלת הנפח, במקרה הטוב ינתקו אותי, ובמקרה הרע אני אצטרך לשלם תוספת כספית, כמה בדיוק? לא ברור כי אף אחד לא טרח לרשום:

אנחנו ניקח לכם עוד כסף - אנחנו לא בטוחים כמה - אז לא רשמנו (מתוך החוזה החדש של הוט)

בואו נניח שתעבורת הנתונים החודשית שלי היא 150 גיגה (היא הרבה יותר) ו- HOT יחליטו שהם גובים 100 שקל על כל גיגה חורג (רק לצורך ההמחשה), אז יצא שאני אהיה חייב להם בסוף החודש 10000 ש"ח ....

והדובדבן שעל הקצפת הוא שהם מדי פעם יחליטו מה הנפח שהם רוצים לתת לנו הלקוחות שלהם (תודה HOT שאתם בכלל נותנים לי רוחב פס - לא הייתם צריכים).

אם אתם שואלים אותי - זה הזוי לחלוטין. מה עושים?!
ובכן, החלטתי לפנות לחברת HOT ולברר בכמה יחייבו אותי אם אני אחרוג מנפח החבילה.

בפניה ראשונה נציגת שירות לקוחות טענה בכלל כי לא קיימת דרישה כזו של HOT, ניסיתי להפנות אותה לתקנון שלהם, אבל היא אמרה שאין דברים כאלו והפנתה אותי לספק האינטרנט לברר מולו (אני טורח לציין שהנציגה הזו לא הייתה נחמדה בכלל וניכר שלא ממש רצתה לעזור רק לנפנף אותי).

 כמובן שפניתי לספק ובטריפל סי נאמר לי כי הם לא מכירים מגבלה שכזו.

בפניה שנייה לשירות לקוחות נאמר לי שבשירות הלקוחות לא מטפלים בנושאי תעבורה והעבירו אותי לתמיכה הטכנית (הזוי), הפעם הגעתי לנציג הרבה יותר נחמד בשם בועז, כאשר נציג זה הבהיר לי כי בשלב זה אין גביה נוספת או ניתוק לקוחות עקב חריגה, וייתכן כי מדובר במנגנון שיופעל בעתיד.

אינטרנט מוגבל - אילוסטרציה
(מבקש סליחה מראש מציבור הנכים)
התמונה מאתר shop.halperin.co.il

תגידו HOT, מה ניסגר איתכם?!
אתם שמים סעיף בחוזה משפטי מחייב, אבל אתם לא יודעים כמה אתם גובים כי המנגנון הזה לא פעיל עדיין,
זה כמו לרשום - יום אחד אולי נרצה לקחת מכם כסף - אבל אנחנו לא בטוחים מתי וכמה....

אחרי זה, כבר שלחתי כמה פקסים, פניתי במיילים, ולהפתעתי חזר אלי נציג משירות לקוחות (לא תמיכה טכנית) שאישר את מה שבועז הנחמד אמר לי - זהו מנגנון שלא עובד עדיין, ושלא ידועים העלויות, אמר שהוא מבין לליבי (וכו' וכו') ושברגע שהמנגנון הזה יופעל (אם בכלל) הוא יעדכן אותי באופן אישי.

נראה לי יותר הגיוני שחייזרים מהחלל החיצון יעדכנו אותי שהם מצאו איזה לויין נטוש בחלל ורוצים להחזיר לי אותו - אבל בינתיים אני נותן לו להנות מהספק.

חברת HOT היקרה,
אני רק רוצה שתדעו שהלקוחות שלכם לא מטומטמים,
התקנון אותו אתם מפרסמים הינו חוזה משפטי מחייב, ולא ייתכן שתשימו סעיף כזה בחוזה מבלי לרשום כמה ואיך תגבו,
ואני כמובן לא רוצה לגלות יום אחד כי חריגה בגלישה עלתה לי מאות שקלים (או יותר).

למי שמעוניין הנה קישור לחוזים המלאים מהאתר של HOT:
חוזה עבור תשתית בלבד
חוזה באנדל (תשתית + ספק)

מיומנו של דייר מתוסכל

יום שבת יצאתי מהמקלחת,

מקור

אבל משום מה הרגשתי שעדיין נופלים לי מים על הראש,
אוף - נזילההההההה!

אז מה אם התחיל שוב פעם גשם? אני גר בקומת קרקע ....
הצינורות ראו קצת מים והתרגשו?!

לפני שהרוח הספיקה ללחוש "רובינזון קרוזו", כבר הייתי לבוש והתדפקתי על דלת שכני,
"שלום שלום, אבל המים שלכם על הראש שלי" ברברתי בעודי מסביר את המצב העגום.

האמת שיש לי שכנים מזה מותק,
אם הם היו יותר מותק מזה היה אפשר לחטוף סוכרת (בלי לפגוע בסוכרתיים שבינינו),
אז הם צילצלו לביטוח והזמינו שרברב, והנ"ל הגיע למחרת.

אני יצאתי באמצע היום מהעבודה, יותר נכון באמצע הביס של ארוחת הצהריים,
אבל מה לא עושים כדי להחזיר את מזג האוויר בתוך הבית לסתו עם רוחות קלות.
חצי שעה הלוך, 3 דקות להראות היכן הנזילה, וחצי שעה חזור.

השמועות אומרות שהשרברב התנחל שם במשך 4 שעות, שבר קירות ומרצפות,
אך הנזילה טרם אותרה.....
הבטחות הושלחו לאוויר על מכשירים מופלאים שיאתרו את הנזילה הסוררת באמצעות הדמיות תרמיות מתקדמות. כל זאת כמובן מחר - שכן מאחורי כל שרברב של הביטוח עומד ועד חזק, והרי לא יעלה על הדעת שנזילה תתוקן תוך יום אחד בלבד.

חזרתי הביתה למצוא את רצפת חדרי מוצפת קמעה,
התקרה במצב מעונן חלקי עם גשם מקומי (וב"זהו זה" לא טעו - מדובר בגשם שנופל על המקום),
ואת עצמי במצב רוח הפכפך לאחר סחיטה של מטליות רצפה ספוגות מים.

הלכתי לדרוש בשלום שכני,
שהשקוני בכוס תה חמים לשיפור מצב הרוח (הם באמת מותק),
ונותרנו לשוח שעות ארוכות.

שוב בבית, במוחי הבריק הרעיון הגאוני לשים קערות מתחת לדליפות (מה שבטוח מחר צריך ללכת לקנות כמה גיגיות),
העתקתי את חדר השינה לסלון,
וניתקפתי נדודי שינה בעודי חרד על קונספט "שינה על הספה", רעש טיפטופי מים מאיימים לתוך הדלי,
ומחשבות זוועה על הצפה בתוך הבית.

מקור

אנשים טובים באמצע הדרך

חורף, קר,

כל מה שרציתי היה לחמם את הסלון עם המזגן,

אבל קשה לו,

מזגן פצפון אל מול הסלון ענק,

ובמקרה הזה סיפור דוד וגולית לא ממש עובד (לכו תתנו למזגן קלע ...)

אז מה עושים? כשרוצים לחמם - סוגרים את הדלתות!

אך שוד ושבר - דלת המטבח עקשנית, והמנעול שלה עוד יותר.

החמשיר הבא די מסכם את הצריות שהיו לי איתו:

מעשה במנעול די ישן,

שתקע את הדלת כל הזמן,

פורק הוא חיש מהר,

וניסיתי למצוא מנעול אחר,

אך הפסיקו ליצרו ממזמן :-(

ככה זה כשהדירה בת 50 ומתפרקת - בעעעע

אחרי ביקורים בטמבוריות,

ושליחת מיילים ליצרני ומשווקי מנעולים, דרך האתרים שלהם באינטרנט,

קיבלתי מייל מפתיע מאיש מכירות בחברת ALBA שביקש שאחזור אליו.

צילצלתי - ובקו השני ענה לי איש נחמד עד מאוד, שהסביר לי שאת המנעול שלי לא מייצרים כבר 12 שנה ...

אבל! הוא הלך לחפש ונראה לו שמצא בתצוגה שלהם את המנעול שאני צריך,

ולגבי העלות - הוא הסביר שכל ישראל ערבים זה לזה ושרק אבוא לקחת.

תקשיבו - באיש מכירות כזה מעולם לא נפגשתי,

הגעתי היום למשרדים שלהם - ולמרבה הצער המנעול לא התאים - אבל כל הכבוד על המאמץ והיוזמה.

בין כן השטויות שהולכים במדינה שלנו - טוב לדעת שיש כמה אנשים טובים באמצע הדרך....

תודה רבה ליאור!

אה - ואני עדיין צריך מנעול לדלת - בעעעע

המנעול הסורר

אחרון ולא פחות חביב

פסטיבל הפסנתר עד כה לא אכזב,
כשרק שמעתי שהוא הולך להתקיים, נכנסתי לאתר בהצדעה (סוף סוף משתלם לעשות מילואים) וגיליתי שהם מוכרים כרטיסים למופע המסכם (אביב גפן מארח את אביתר בנאי) בכמעט חצי מחיר, לא התאפקתי וקניתי 2.
מסתבר שהמופע הזה היה בנוסף למופע המקורי, לאחר שהיה ביקוש מטורף וכל הכרטיסים אזלו.

יום שלישי בערב, אספתי את ר' מביתה, ונסענו לכיוון סוזן דלל (בו התקיים מופע אחר של הפסטיבל שבוע שעבר), רק לרקע כללי - בתוך סוזן דלל ישנם המון אולמות ולכל אולם ישנו שם אחר, כך שהנחתי כי גם המופע הזה במתחם בנווה צדק - הנחה שהתבררה כמוטעת!

מתוך אתר Amazon

"הגענו בזמן", צהלתי בזמן שהחננו את הרכב. המתחם של סוזן דלל היה שומם, איפה כולם? תהיתי לעצמי, כל האוהלים שהקימו שבוע שעבר כבר נעלמו. טוב נו - בטח סוף הפסטיבל, קיוויתי, והתקדמנו לעבר הקופה בה היו אמורים הכרטיסים להיות.

בתוך הקופה ישב לו בחור אופנתי למדי, ומשועמם עוד יותר ותהה מה אנחנו רוצים מהחיים שלו. "המופע של אביב גפן" אמרתי, הוא הסתכל לכיווני במבט משועשע וענה "זה בתיאטרון נגה גשר, אתם בעיר הלא נכונה, צאו לכביש הראשי, ושמאלה עד הסוף" ואז הוא חזר לטפח את ציפורניו בזמן שאני מגרד בראשי ואומר לעצמי D'oh! (במבטא קלאסי של הומר סימפסון).

התחלנו ללכת ... איפה זה לעזעזל?!
טלפון אחד, וגילינו שזה ממוקם בשדרות ירושלים 7 ביפו, מבט ב WAZE של ר' העיד שאין פקקים באיזור ושזה לא רחוק ממתחם התחנה.
התעלמנו (או לפחות ניסינו) מהקור שהקפיא לנו את העצמות, ומספר דקות אח"כ מצאנו עצמינו בתיאטרון, כרטיסים בקופה, סדרן בכניסה, והופ הסדרנית פינתה 2 חצופים שהשתלטו לנו על המקומות.

בפנים היה מופע חימום של ילדונת צעירה, גילינו שמדובר ברומי חנוך, בת 16 (שיעול פרוטקציה שיעול), אשר פיזמה בלעז ביחד עם חברה שליוותה אותה על גיטרה (לא רע - אבל הייתי מתאמן עוד קצת), מספר שירים אח"כ והן פינו את מקומם לאביב גפן.

אביב הוביל את המופע בשלל שירים על הפסנתר וגיטרה (שירים ידועים יותר וידועים פחות, עם מוטיב חוזר של שיברון לב, יחסים ואהבה - טוב נו, אביב גפן - למה ציפיתי), מלווה בערן מיטלמן המוכשר על קלידים, כאשר כל המופע היה גילוי אישי על הזמר, מהילדות, ההורים, אנשים שעזרו לו בדרך, חבר טוב שנהרג, ואהבתו לבנו.

מצליחים לזהות מי זה מי?

בתור אחד שמעולם לא היה במופע של הזמר גיליתי צד אחר נוגע שלו, בניגוד מוחלט לאיך שהוא מיוחצן.
לגבי השירה - ובכן לאביב יש קול מיוחד שמשום מה עובד הכי טוב עם השירים שלו, ופחות עם שירים של זמרים אחרים, ועדיין הייתי מרותק לבמה והזמן עבר במהירות.

לקראת הסוף אביתר בנאי עלה על הבמה לקול תרועות רמות של הקהל (שהותיר מעט ספק אם המעריצים הגיעו בשביל אביב או אביתר), חמוש בזקן וקול מדהים, יחד הם הריצו שירים של שניהם (אור הירח, סוף העולם, תחרות כלבים ועוד), התחבקו על הבמה כאילו היו חברים ותיקים ונתנו הדרן מרשים (YNET פרסמו 2 ביצועים שלהם ביחד).

גם הפעם פסטיבל הפסנתר לא מאכזב, אני בטוח אהיה בפסטיבל הבא,
גם אם אין שם אומנים שאתם אוהבים במיוחד - לכו - אולי עוד תופתעו.

The Perfectly Marvelous Cabaret

יום שבת, לילה, קור חתולות בחוץ,
אני ונ' נעים לעבר מועדון Sublime, אל מה שצפוי להיות מופע קברט.

דבר ראשון שעלה בראשי כאשר נ' הציע ללכת לפני חודש היה - בחורות בלבוש מינימאלי רוקדות על הבמה - כמה גרוע זה כבר יכול להיות?!
באופן מפתיע הגענו בזמן - באופן פחות מפתיע נתנו לנו לחכות בחוץ במשך חצי שעה לפני שבכלל חילקו כרטיסים. התחבאנו מהרוח בזמן שאנשים נוספים הגיעו - והופתעתי לפגוש חברים מתקופת ב"ש העליזה (העז, הרשע וגברת g)

לבוש רטרו בקברט
מתוך אתר הפייסבוק של
The Perfectly Marvelous Cabaret

אני הגעתי לבוש בסריג חגיגי ונ' הגיעה בשמלה חיננית עם וקישוט שיער מגניב,
אבל ברגע שהתחילו לזרום למקום אנשים הגעתי למסקנה שאני UnderDressed בטירוף.
מסתבר שיש להם שם איזה קטע שכולם לבושים בסגנון של שנות העשרים של המאה הקודמת, הנשים בשמלות חשופות, שפתון בד"כ בצבע אדום בוהק, נעלי עקב וקישוט שיער שכזה, הגברים בחליפות, וסטים, עניבות וכובע רטרו - מסוג הדברים שגורם לך לחשוב - למה לעזעזל לא ידעתי על זה קודם?!
החבאתי את עצמי בתוך המעיל - עד שנכנסנו והחום הכניע אותי.

התמקמנו בנוחות בשולחן שהוקצע לנו מראש, עוד חצי שעה של המתנה, דיבורים, אוכל, ריכול על האנשים והתלבושות - והמופע החל.

המופע כולו הונחה ע"י טל אנגל, בחור מוכשר שידע להפעיל את הקהל ולהשחיל בדיחה פה ושם (לבחור שלא ידע מה זה Internet meme מצ"ב קישור), בליווי שני אומנים מוכשרים לא פחות - פרנקי סימון על הקלידים ויוני אלקן על התופים (שמסתבר הכירו כמעט את כל הנוכחים באולם).

בנות הקברט מאחורי הקלעים
מתוך אתר הפייסבוק של
The Perfectly Marvelous Cabaret

אני לא ארחיב יתר על המידה על המופע (לכו לראות!!), אבל כמובן שצריך לתת את הקרדיט:
אור משיח ונגה מורג המהממת נתנו מופע מעולה בקטעי שירה וריקוד, נועה ברנקין החזירה לחיים את ריקודי הסטפס, אסטר רדה הרעידה את האולם עם הטונים הגבוהים, וג'סיקה אוזן חיפשה ריגושים ממתנדבים תמימים.
כמובן שאסור לשכוח את בנות הקברט החביבות וכל מי שעמל וטרח מאחורי הקלעים.

היה מופע ממש כיפי - ומסתבר שישנם אנשים שמגיעים לשם באופן תדיר (כפי שתוכל להעיד הקטנטונת שישבה שולחן לידי וידעה כמעט את כל הטקסט בע"פ), אני נשארתי עם חיוך מרוח על הפנים וידיים דואבות מרב מחיאות.

מומלץ בחום!