אני מניח שאם ממש נתאמץ יהיה אפשר למצוא מישהי שזהו שמה,
אך כנראה (שלא כמוני), אתם מכירים את מרכז האומנויות הממוקם בלב נווה צדק.
שנה שעברה פסטיבל הפסנתר קיבל ביקורות כל כך טובות שהשנה הייתי חייב לשמוע בעצמי על מה המהומה (ועם הנחה של לאומי קארד - בכלל זו הייתה הזדמנות להפטר מהכוכבים המיותרים שגם ככה עומדים לפוג).
אתמול היינו שם במופע של בן ארצי,
אומנם לא אחד הזמרים האהובים עלי אבל הופתעתי לטובה ממופע מושקע ומוכן היטב.
אחרי איחור אופנתי להחריד (כמעט שעה) נוכחנו לדעת שהגענו בדיוק בזמן לתחילת המופע,
מפתיע לא פחות זה ששורה וכיסא לפננינו ישב האב הגאה שלמה - שחוץ מזה שהתרגשנו קצת שיש לפנינו סלב - השתדלנו לא להציק.
המופע כולו כלל שירים מתורגמים מלועזית (החל מג'וליה של ג'ון לנון, המשיך רוקט מאן של אלטון ג'ון, והסתיים עם קצת שירים קיצ'ים - בן השאר I will Survive), בן ארצי הוביל את המופע על פסנתר כמובן, מלווה בגיטרה, תופים וצ'לו - מופע אקוסטי איכותי מתחילתו ועד סופו.
קטעי הקישור כללו ציטוטים מתוך ויקיפדיה, מעט הומור עצמי וקרדיט למתרגמים (חצי מהשירים, אם לא יותר שתורגמו על ידי כלל משפחת ארצי - הדודה, האבא, האח והאחות).
ההפתעה הגדולה של הערב היה אחיו של בן - יונתן שחוץ מלהיות על הגיטרה שר מספר שירים במקצועיות רבה (במיוחד את Vincent של Don McLean).
הבהירו לנו שמקליטים את המופע לערוץ 2 - אז אם זה יקפוץ לכם בלוח השידורים מומלץ בחום (אני יושב ליד הבלונדה שמריעה לזמר בסוף כל שיר).
עם סיום המופע, האב הגאה חבש משקפי שמש ומעיל (מישהו אמר Incognito?) ואנו יצאנו לתור אחר מאכלים מקומיים. לאחר שקפאנו במספר מקומות (באמת אנשים תסגרו את הדלת!) וויתרנו על כמה פאבים, נחתנו במסעדה בשם Dallal (נשמע מוכר?!) לא הרחק ממשכן האומנויות, שנראתה כאילו דורשת לבוש אלגנטי רק כדי להיכנס.
חיכינו מספר דקות והושיבו אותנו על הבר (מומלץ להזמין מקום מראש). אחרי שהתבלבלו וחשבו שר' היא אחות של עופר (מי זה עופר?!) החלטתי להזמין קודם כל את מרק היום (עדשים אדומות) כדי לסתום את החור בקיבה. המרק לא הפיל אותי מהכיסא אבל היה טעים וחמים, אחריו הגיעו כוסות המים, ולאחר התלבטות ממושכת החלטנו לחלוק פילה דניס.
הדג היה טעים, אבל במחיר ששילמנו עליו היה אפשר לשים תוספת בצד ולא רק להניח אותו על מעט עלי תרד, שעועית ואפונה. הקיבה הייתה רחוקה מלהתמלא אבל בשל השעה המאוחרת ויתרנו על מנה נוספת.
ההפתעה הגדולה היה קינוח השוקולד בסוף - תענוג לחובבי השוקולד המריר - גלידה מרירה, קרם שוקולד מסביב, מבחנת שוקולד מריר, וגוש שוקולד טעיייים במרכז - פשוט מעולה!
אם בא לכם מסעדה קצת פלצנית ולא זולה במיוחד, אבל להתענג על שלל טעמים, זהו המקום בשבילכם - אפשר גם לבוא רק בשביל הקינוח... ;-)
אך כנראה (שלא כמוני), אתם מכירים את מרכז האומנויות הממוקם בלב נווה צדק.
שנה שעברה פסטיבל הפסנתר קיבל ביקורות כל כך טובות שהשנה הייתי חייב לשמוע בעצמי על מה המהומה (ועם הנחה של לאומי קארד - בכלל זו הייתה הזדמנות להפטר מהכוכבים המיותרים שגם ככה עומדים לפוג).
אתמול היינו שם במופע של בן ארצי,
אומנם לא אחד הזמרים האהובים עלי אבל הופתעתי לטובה ממופע מושקע ומוכן היטב.
אחרי איחור אופנתי להחריד (כמעט שעה) נוכחנו לדעת שהגענו בדיוק בזמן לתחילת המופע,
מפתיע לא פחות זה ששורה וכיסא לפננינו ישב האב הגאה שלמה - שחוץ מזה שהתרגשנו קצת שיש לפנינו סלב - השתדלנו לא להציק.
 |
| בן ארצי - באדיבות הסלולרי המעפן שלי |
המופע כולו כלל שירים מתורגמים מלועזית (החל מג'וליה של ג'ון לנון, המשיך רוקט מאן של אלטון ג'ון, והסתיים עם קצת שירים קיצ'ים - בן השאר I will Survive), בן ארצי הוביל את המופע על פסנתר כמובן, מלווה בגיטרה, תופים וצ'לו - מופע אקוסטי איכותי מתחילתו ועד סופו.
קטעי הקישור כללו ציטוטים מתוך ויקיפדיה, מעט הומור עצמי וקרדיט למתרגמים (חצי מהשירים, אם לא יותר שתורגמו על ידי כלל משפחת ארצי - הדודה, האבא, האח והאחות).
ההפתעה הגדולה של הערב היה אחיו של בן - יונתן שחוץ מלהיות על הגיטרה שר מספר שירים במקצועיות רבה (במיוחד את Vincent של Don McLean).
הבהירו לנו שמקליטים את המופע לערוץ 2 - אז אם זה יקפוץ לכם בלוח השידורים מומלץ בחום (אני יושב ליד הבלונדה שמריעה לזמר בסוף כל שיר).
עם סיום המופע, האב הגאה חבש משקפי שמש ומעיל (מישהו אמר Incognito?) ואנו יצאנו לתור אחר מאכלים מקומיים. לאחר שקפאנו במספר מקומות (באמת אנשים תסגרו את הדלת!) וויתרנו על כמה פאבים, נחתנו במסעדה בשם Dallal (נשמע מוכר?!) לא הרחק ממשכן האומנויות, שנראתה כאילו דורשת לבוש אלגנטי רק כדי להיכנס.
חיכינו מספר דקות והושיבו אותנו על הבר (מומלץ להזמין מקום מראש). אחרי שהתבלבלו וחשבו שר' היא אחות של עופר (מי זה עופר?!) החלטתי להזמין קודם כל את מרק היום (עדשים אדומות) כדי לסתום את החור בקיבה. המרק לא הפיל אותי מהכיסא אבל היה טעים וחמים, אחריו הגיעו כוסות המים, ולאחר התלבטות ממושכת החלטנו לחלוק פילה דניס.
 |
| מתוך אתר המסעדה - Dallal |
הדג היה טעים, אבל במחיר ששילמנו עליו היה אפשר לשים תוספת בצד ולא רק להניח אותו על מעט עלי תרד, שעועית ואפונה. הקיבה הייתה רחוקה מלהתמלא אבל בשל השעה המאוחרת ויתרנו על מנה נוספת.
ההפתעה הגדולה היה קינוח השוקולד בסוף - תענוג לחובבי השוקולד המריר - גלידה מרירה, קרם שוקולד מסביב, מבחנת שוקולד מריר, וגוש שוקולד טעיייים במרכז - פשוט מעולה!
אם בא לכם מסעדה קצת פלצנית ולא זולה במיוחד, אבל להתענג על שלל טעמים, זהו המקום בשבילכם - אפשר גם לבוא רק בשביל הקינוח... ;-)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה