יום שבת, לילה, קור חתולות בחוץ,
אני ונ' נעים לעבר מועדון Sublime, אל מה שצפוי להיות מופע קברט.
דבר ראשון שעלה בראשי כאשר נ' הציע ללכת לפני חודש היה - בחורות בלבוש מינימאלי רוקדות על הבמה - כמה גרוע זה כבר יכול להיות?!
באופן מפתיע הגענו בזמן - באופן פחות מפתיע נתנו לנו לחכות בחוץ במשך חצי שעה לפני שבכלל חילקו כרטיסים. התחבאנו מהרוח בזמן שאנשים נוספים הגיעו - והופתעתי לפגוש חברים מתקופת ב"ש העליזה (העז, הרשע וגברת g)
אני הגעתי לבוש בסריג חגיגי ונ' הגיעה בשמלה חיננית עם וקישוט שיער מגניב,
אבל ברגע שהתחילו לזרום למקום אנשים הגעתי למסקנה שאני UnderDressed בטירוף.
מסתבר שיש להם שם איזה קטע שכולם לבושים בסגנון של שנות העשרים של המאה הקודמת, הנשים בשמלות חשופות, שפתון בד"כ בצבע אדום בוהק, נעלי עקב וקישוט שיער שכזה, הגברים בחליפות, וסטים, עניבות וכובע רטרו - מסוג הדברים שגורם לך לחשוב - למה לעזעזל לא ידעתי על זה קודם?!
החבאתי את עצמי בתוך המעיל - עד שנכנסנו והחום הכניע אותי.
התמקמנו בנוחות בשולחן שהוקצע לנו מראש, עוד חצי שעה של המתנה, דיבורים, אוכל, ריכול על האנשים והתלבושות - והמופע החל.
המופע כולו הונחה ע"י טל אנגל, בחור מוכשר שידע להפעיל את הקהל ולהשחיל בדיחה פה ושם (לבחור שלא ידע מה זה Internet meme מצ"ב קישור), בליווי שני אומנים מוכשרים לא פחות - פרנקי סימון על הקלידים ויוני אלקן על התופים (שמסתבר הכירו כמעט את כל הנוכחים באולם).
אני לא ארחיב יתר על המידה על המופע (לכו לראות!!), אבל כמובן שצריך לתת את הקרדיט:
אור משיח ונגה מורג המהממת נתנו מופע מעולה בקטעי שירה וריקוד, נועה ברנקין החזירה לחיים את ריקודי הסטפס, אסטר רדה הרעידה את האולם עם הטונים הגבוהים, וג'סיקה אוזן חיפשה ריגושים ממתנדבים תמימים.
כמובן שאסור לשכוח את בנות הקברט החביבות וכל מי שעמל וטרח מאחורי הקלעים.
היה מופע ממש כיפי - ומסתבר שישנם אנשים שמגיעים לשם באופן תדיר (כפי שתוכל להעיד הקטנטונת שישבה שולחן לידי וידעה כמעט את כל הטקסט בע"פ), אני נשארתי עם חיוך מרוח על הפנים וידיים דואבות מרב מחיאות.
מומלץ בחום!
אני ונ' נעים לעבר מועדון Sublime, אל מה שצפוי להיות מופע קברט.
דבר ראשון שעלה בראשי כאשר נ' הציע ללכת לפני חודש היה - בחורות בלבוש מינימאלי רוקדות על הבמה - כמה גרוע זה כבר יכול להיות?!
באופן מפתיע הגענו בזמן - באופן פחות מפתיע נתנו לנו לחכות בחוץ במשך חצי שעה לפני שבכלל חילקו כרטיסים. התחבאנו מהרוח בזמן שאנשים נוספים הגיעו - והופתעתי לפגוש חברים מתקופת ב"ש העליזה (העז, הרשע וגברת g)
 | ||||
| לבוש רטרו בקברט מתוך אתר הפייסבוק של The Perfectly Marvelous Cabaret |
אני הגעתי לבוש בסריג חגיגי ונ' הגיעה בשמלה חיננית עם וקישוט שיער מגניב,
אבל ברגע שהתחילו לזרום למקום אנשים הגעתי למסקנה שאני UnderDressed בטירוף.
מסתבר שיש להם שם איזה קטע שכולם לבושים בסגנון של שנות העשרים של המאה הקודמת, הנשים בשמלות חשופות, שפתון בד"כ בצבע אדום בוהק, נעלי עקב וקישוט שיער שכזה, הגברים בחליפות, וסטים, עניבות וכובע רטרו - מסוג הדברים שגורם לך לחשוב - למה לעזעזל לא ידעתי על זה קודם?!
החבאתי את עצמי בתוך המעיל - עד שנכנסנו והחום הכניע אותי.
התמקמנו בנוחות בשולחן שהוקצע לנו מראש, עוד חצי שעה של המתנה, דיבורים, אוכל, ריכול על האנשים והתלבושות - והמופע החל.
המופע כולו הונחה ע"י טל אנגל, בחור מוכשר שידע להפעיל את הקהל ולהשחיל בדיחה פה ושם (לבחור שלא ידע מה זה Internet meme מצ"ב קישור), בליווי שני אומנים מוכשרים לא פחות - פרנקי סימון על הקלידים ויוני אלקן על התופים (שמסתבר הכירו כמעט את כל הנוכחים באולם).
 |
| בנות הקברט מאחורי הקלעים מתוך אתר הפייסבוק של The Perfectly Marvelous Cabaret |
אור משיח ונגה מורג המהממת נתנו מופע מעולה בקטעי שירה וריקוד, נועה ברנקין החזירה לחיים את ריקודי הסטפס, אסטר רדה הרעידה את האולם עם הטונים הגבוהים, וג'סיקה אוזן חיפשה ריגושים ממתנדבים תמימים.
כמובן שאסור לשכוח את בנות הקברט החביבות וכל מי שעמל וטרח מאחורי הקלעים.
היה מופע ממש כיפי - ומסתבר שישנם אנשים שמגיעים לשם באופן תדיר (כפי שתוכל להעיד הקטנטונת שישבה שולחן לידי וידעה כמעט את כל הטקסט בע"פ), אני נשארתי עם חיוך מרוח על הפנים וידיים דואבות מרב מחיאות.
מומלץ בחום!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה