מצדה
חצות, כולם ישנים.
בדיוק התעוררתי מתנומת הערב לפני היציאה דרומה, קצת קפה - ומוכנים ליציאה.
אספתי את האנשים, ויצאנו לכיוון ירושלים,
קור חתולות בחוץ והתנועה דלילה להחריד - מזל שכרטיסיות הטריוויה שהבאנו השאירו אותנו ערניים לאורך הנסיעה.
עצרנו בדרך אצל הבן דוד, אספנו את הפק"ל קפה - תדלקנו - והלאה למצדה!
4:40 - חניון מצדה המערבי - שעה לפני נץ החמה,
אוטובוס של תיירים ועוד אחד של תלמידים פרקו את תכולתם וכולם זרמו לכיוון דרך הנחש.
השחר התחיל קורץ לו מבעד להרים ואנו גרדנו את עצמינו ממושב הרכב.
"יש הנחה לסטודנטים?" שאלנו את הכרטיסן - הורידו לנו 5 ש"ח מעלות הכרטיס - והמשכנו קדימה אל השביל,
עדיין חשוך וקריר, אבל התחלנו להתחמם מהעליה.
"כמה אמרו שזה ייקח?" שאלתי את נ'. - 40 דקות נזרקה תשובה באוויר,
הם כנראה לא לקחו בחשבון מבוגרים, ילדים ופדלאות - אחרי 40 דקות ובקושי הגענו לאמצע הדרך.
"40 דקות בתחת שלי!" פלטתי בעוד החמה החלה את זריחה, "היינו אמורים להיות כבר למעלה" ...
נראה שהמדרגות נבנו עבור אנשים 1.80 ומעלה - המשכנו לעלות - צופים בקנאות בחברינו שברחו להם במעלה ההר.
"אצל מי המים והפק"ל קפה?", "אצלינו" ענתה נ' - נראה שגם את זה נצטרך להכין.
הגענו לפסגה - עייפים אך מרוצים. כל ים המלח פרוש לרגלינו, נוף מדהים ובריזה קרירה - אפצ'י! (זה הזמן לציין שכדאי שתשימו כיסוי ראש בעליה למניעת צינון מיותר)
כוס קפה על הפינג'ן, סנדביץ וקצת חטיפים - והיינו מוכנים לסיור בפסגה.
במעלה ההר ישנם מספיק עתיקות להשאיר אתכם מרותקים למספר שעות - איפשהו חתכנו והחלטנו שהמשימה להיום בוצעה בהצלחה.
ירדנו ברכבל (מתחיל לעבוד משעה 08:00) - ונסענו לירושליים לא. בוקר מאוחרת.
אפצ'י! - מאיפה הקור הזה הגיע?!
קינוח במקדונלדס וכולם הוחזרו הבייתה עייפים אך מרוצים.
ציפורלה - עקיצה טבעית
19:00 - התעוררתי לאחר שינה מקוטעת, כל השרירים עוד דאבו מהטיול בבוקר,
גלשתי החוצה מהמיטה והכנתי כוס תה חמה.
אספתי את נ' ויצאנו לת"א - מצאנו חניון - רצנו פנימה והופ התחילה ההופעה.
הביקורות וההמלצות לא אכזבו, השחקנים זרמו ממערכון למערכון, עם קטעי קישור משעשים בין קטע לקטע,
הקוריאוגרפיה הייתה מעולה וצעדי הריקוד שהועלו לא היו מביישות להקת מחו"ל ותיקה.
כל הצוות נתן 110%, אפרת אביב קיפצצה לה על הבמה בחינניות, ובן פרי הפיל את הקהל מהרגליים (מזל שישבנו) בדמות נותן השירות. לנו רק נותר לשבת ולהנות מהמופע ולהתפקע מצחוק.
ואם אתם דוברי רוסית - יש מערכון אחד שרק אתם תבינו.
סה"כ הצגה מומלצת לכל נפש,
ציפורלה - תמשיכו את העבודה הטובה!
חצות, כולם ישנים.
בדיוק התעוררתי מתנומת הערב לפני היציאה דרומה, קצת קפה - ומוכנים ליציאה.
אספתי את האנשים, ויצאנו לכיוון ירושלים,
קור חתולות בחוץ והתנועה דלילה להחריד - מזל שכרטיסיות הטריוויה שהבאנו השאירו אותנו ערניים לאורך הנסיעה.
עצרנו בדרך אצל הבן דוד, אספנו את הפק"ל קפה - תדלקנו - והלאה למצדה!
 |
| חושך! (כמעט) |
אוטובוס של תיירים ועוד אחד של תלמידים פרקו את תכולתם וכולם זרמו לכיוון דרך הנחש.
השחר התחיל קורץ לו מבעד להרים ואנו גרדנו את עצמינו ממושב הרכב.
"יש הנחה לסטודנטים?" שאלנו את הכרטיסן - הורידו לנו 5 ש"ח מעלות הכרטיס - והמשכנו קדימה אל השביל,
עדיין חשוך וקריר, אבל התחלנו להתחמם מהעליה.
"כמה אמרו שזה ייקח?" שאלתי את נ'. - 40 דקות נזרקה תשובה באוויר,
הם כנראה לא לקחו בחשבון מבוגרים, ילדים ופדלאות - אחרי 40 דקות ובקושי הגענו לאמצע הדרך.
 |
| זריחה באמצע הדרך |
"40 דקות בתחת שלי!" פלטתי בעוד החמה החלה את זריחה, "היינו אמורים להיות כבר למעלה" ...
 |
| מחכים לנו למעלה |
נראה שהמדרגות נבנו עבור אנשים 1.80 ומעלה - המשכנו לעלות - צופים בקנאות בחברינו שברחו להם במעלה ההר.
"אצל מי המים והפק"ל קפה?", "אצלינו" ענתה נ' - נראה שגם את זה נצטרך להכין.
הגענו לפסגה - עייפים אך מרוצים. כל ים המלח פרוש לרגלינו, נוף מדהים ובריזה קרירה - אפצ'י! (זה הזמן לציין שכדאי שתשימו כיסוי ראש בעליה למניעת צינון מיותר)
 |
| ים המלח לרגלינו |
 |
| עתיקות |
במעלה ההר ישנם מספיק עתיקות להשאיר אתכם מרותקים למספר שעות - איפשהו חתכנו והחלטנו שהמשימה להיום בוצעה בהצלחה.
ירדנו ברכבל (מתחיל לעבוד משעה 08:00) - ונסענו לירושליים לא. בוקר מאוחרת.
אפצ'י! - מאיפה הקור הזה הגיע?!
קינוח במקדונלדס וכולם הוחזרו הבייתה עייפים אך מרוצים.
ציפורלה - עקיצה טבעית
19:00 - התעוררתי לאחר שינה מקוטעת, כל השרירים עוד דאבו מהטיול בבוקר,
גלשתי החוצה מהמיטה והכנתי כוס תה חמה.
אספתי את נ' ויצאנו לת"א - מצאנו חניון - רצנו פנימה והופ התחילה ההופעה.
הביקורות וההמלצות לא אכזבו, השחקנים זרמו ממערכון למערכון, עם קטעי קישור משעשים בין קטע לקטע,
הקוריאוגרפיה הייתה מעולה וצעדי הריקוד שהועלו לא היו מביישות להקת מחו"ל ותיקה.
כל הצוות נתן 110%, אפרת אביב קיפצצה לה על הבמה בחינניות, ובן פרי הפיל את הקהל מהרגליים (מזל שישבנו) בדמות נותן השירות. לנו רק נותר לשבת ולהנות מהמופע ולהתפקע מצחוק.
סה"כ הצגה מומלצת לכל נפש,
ציפורלה - תמשיכו את העבודה הטובה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה