יום שישי, 23 במרץ 2012

יום שמש אביבי

כך היה לפני שבועיים,
מעט הפוגה מהגשם והרוחות, יום שמש אביבי ונעים.

אני וקוקי החלטנו לצאת אל האוויר הצח (מבלי להתאמץ יותר מידי כמובן),
חיפשנו אטרקציה שתתאים למצב הרוח, וקוקי גילתה שיש פסטיבל אוכל כפרי במטה יהודה.

משם הדרך הייתה כבר סלולה,
נסענו למושב צפרירים שאירח פסטיבל בירה מקומי ממספר מבשלות,
לכל אורך הנסיעה ניתקלנו בשלטי פסטיבל האוכל וכשהגענו גילינו שאנחנו לא היחידים שמנצלים את מזג האוויר הנעים.

להגיד שהמושב לא היה ערוך למספר המבקרים שהגיעו, יהיה זה בלשון הַמְעָטַה, רכבים חנו בכל שביל פנוי,
הבירה הטעימה
אפילו קוקי נהנתה
ואנו רק חיפשנו לברוח מההמולה ולמצוא פינה שקטה לחניה, ולמרות שאני לא אהבתי את כל הצמחיה, קוקי הפנתה את תשומת ליבי שמדובר ברכב חברה (טוב נו, עדיין חניתי בזהירות).

עלינו במעלה הגבעה ודבר ראשון שתפס לנו את העין היה שלט שהודיעה על מכירת שוקולד בוטיק (ברגע שמוכרים משהו לא בסופר - אז זה אוטומטית הופך לבוטיק), קנינו מספר פרלינים (יאמי) והמשכנו בדרכינו.

האטרקציה המרכזית כלל מתחם (AKA בית הספר המקומי) בו מספר מבשלות הציגו מרכולתם, ניתן היה לרכוש כוס זכוכית ב- 5ש"ח וכל טעימה מבירה (בערך 100מ"ל) עלתה עוד 5, החלטנו לוותר על הטעימות ועצרנו ליד אחד המבשלות וביקשנו המלצות.
יצאנו משם עם 2 בקבוקי 1/3, במחיר סביר ביותר (15 ש"ח לאחת), והטעם היה סביר לא פחות - אפילו קוקי נהנתה.

אחרי שחיסלנו את הבירה וחצי חבילת באגסי גריל, החלטנו להמשיך למסעדה, למלא את הבטן עם איזו ארוחה. זו שנבחרה הייתה מסעדת כרמים הזכורה לטובה, לשם הגענו לאחר נסיעה לא ארוכה.
מתוך אתר המסעדה

לא התחשק לנו משהו כבד במיוחד, מנה ראשונה לקחנו פטריות, ולעיקרית אני לקחתי פילה דניס, וקוקי לקחה שרימפ מבושל בחמאה.

הדג היה טוב, אבל הגיע ללא שום תוספת, קצת מאכזב בהתחשב בעלות המנה, וקוקי אמרה שהשרימפס היה בסדר,לא יותר מזה - מה שהציל את המצב היו הפטריות שהיו ממש - אבל ממש טעימות!

בתום הארוחה ביקשנו המלצה על קינוח, ואמרו לנו שהגבינת שוקולד מצויינת - הזמנו, היה נחמד לא יותר - חייבים להפסיק לבקש המלצות על קינוחים ....


בערב חזרנו עייפים אך מרוצים, אבל היום עוד לא הסתיים - המשכנו לדרכנו למופע של אלי מריאנו, היו להם מספר קטעים מצחיקים, ירדו קצת על מי שאיחר, הכריחו איזה זוג לקום כל פעם שהם הזכירו את המילה פיסטוק, ואפילו הייתה הצעת נישואין על הבמה, אבל כל זה לא הצליח להציל את המופע מהקטעים בהן לא הבנו מה הם רוצים (ואיפה זה לעזאזל גן דרום?), וכמו שהם אמרו בתחילת המופע - כנראה שלא היינו מגיעים אם זה לא היה בקופון :-)
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה